נדמעה עיסתה. באשת כהן מיירי דמדומע ותרומה מותרין לו:
נדמעה. שנתערבה עמה עיסה של תרומה ותרומה פטורה מן החלה כדאיתא בספרי:
עד שלא גלגלה. אפילו שנפלה משנתנה המים מ"מ לא חשיב חיוב גמור הילכך פטורה:
שהמדומע פטור. כדתנן בפ"ק והיינו כדפרישית התם דקסבר דחלה בזמן הזה דרבנן ואתי דמוע דרבנן ומפקע חלה דרבנן:
ומשגלגלה חייבת. דכיון דנתחייבה תו לא פקע ועוד דלא לידמעה לכתחלה לאפקועה:
נולד לה ספק טומאה. נולד לה ספק הנוהג אף בחולין כגון ההוא דשבילין אם קודם גלגול נולד יוכל לגרום לה טומאה ודאית ואין לאסור משום מטמא התרומה דקודם גלגול אכתי לא פתיכא בה חלה כמו המפריש חלתו קמח דלא עשה ולא כלום והפסד כהן נמי ליכא כיון דנולד לה ספק טומאה כבר כן כתבו התוס' פ"ק דנדה ואינו כן דמשנתנה מים פתכא בה חיוב חלה כדלעיל אלא כדמפ' טעמא בגמ' דכאן הואיל ואי אתה יכול ליתנה לכהן בכהונתו אתה רשאי לטמותה כלומר דלא חשיב חלה דידה כל כך ושרי לטמאה טומאה ודאית כשאירעה ספק טומאה קודם גלגול דספק טומאה שאירע בה ספק הנוהג אף בחולין הוי ובודאי דלא מצי אכיל לה כהן שהרי נולד בה ספק טומאה אבל אם לא נולד בה ספק טומאה תיעשה בטהרה אתיא כי ההיא דתנן פ' ר' ישמעאל בע"ז דאין בוצרין עם ישראל העושה פירותיו בטומאה משום דמסייע ידי עוברי עבירה אע"פ שעדיין לא נגמרה מלאכתו וטעמא דראוי לתרומה הוי דמצינו דחל שם תרומה קודם גמר מלאכה כדאשכחן מעשר שהקדימו בשבלין דאסירי באכילת קבע ה"נ הכא אכילת קבע אסורה וכן דעת רש"י ז"ל בפ"ק דנדה במקצת נוסחאות. ורבינו שמשון ז"ל לא כ' כן:
משגלגלתה תעשה בטהרה. בתוספתא תני עלה ומייתי לה לקמן וחלתה תלויה ולא אוכלין ולא שורפין באיזה ספק אמרו בספק חלה והכי פי' אם לאחר גלגול נולד לה ספק טומאה דלא אהני בחולין אלא בחלה תעשה בטהרה בכלים טהורים ואל יטמאנה ביד מיד ואע"ג דחלתה תלויה משום ספק הנולד לה דקסבר האי תנא דחולין הטבולין לחלה כחלה דמו ומפ' בפ"ק דנדה (דף ז.) מאי ספק חלה אביי ורבא דאמרי תרווייהו שלא תאמר בהוכחות שנינו כמו שני שבילין דהתם חולין גרידי נמי מיטמו אלא בנשען דתנן זב וטהור שהיו פורקין מן החמור או טוענין בזמן שמשאן כבד טמא דקיי"ל גבי זב בין משא בין נישא טמא משאן קל טהור וכולן טהורין לבני הכנסת וטמאים לתרומה ע"כ והוכיחות היינו ההיא דתניא בתוספתא דטהרות שני שבילין אחד טמא ואחד טהור והלך באחד מהן ועשה טהרות אלו ואלו מוכיחין כלומר מוכיחין לטומאה דאחד מהן נטמא והא טומאה אפילו לחולין גרידי נמי מהני ואשמועינן ברייתא דתני ספק שאמרו ספק חלה דאפילו בנשען שהוא ספק אם נשען טהור על הזב במשא קל דתנן דטהורין לבני הכנסת דהיינו אוכלי חוליהן בטהרה וטמאין לתרומה מדרבנן ואם אדם הספק הזה נגע בעיסה דמתני' דהיינו אחר גלגול חלתה תלויה דקסבר דחולין הטבולין לחלה כחלה דמו דמהני בהו ספק נשען בחלה גמורה לתלות. ונ"ל לפ' דה"ק דסיפא אפילו בנשען אין אוכלין ושבילין נמי כיון דגלגל אין שורפין ולא תיעשה בטומאה: