דִּין מִנְיַן הַשִּׁיטִין וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
נָהֲגוּ בְּמִנְיַן הַשִּׁיטִין עַל פִּי הַקַּבָּלָה בְּיַד הַסּוֹפְרִים אִישׁ מִפִּי אִישׁ, לִכְתֹּב בְּשֶׁל יָד שֶׁבַע שִׁיטִין בְּכָל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה, וּבְשֶׁל רֹאשׁ אַרְבַּע שִׁיטִין בְּכָל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה. וְאִם שִׁנָּה — לֹא פָּסַל. וְיֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן קַבָּלָה בְּתֵבוֹת רָאשֵׁי שִׁיטִין בְּשֶׁל יָד וּבְשֶׁל רֹאשׁ.
וְהַסּוֹפְרִים שֶׁלָּנוּ מְדַקְדְּקִים בְּמִנְיַן הַשִּׁיטִין, אֲבָל בְּרָאשֵׁי הַשִּׁיטִין אֵינָן נִזְהָרִין, וּמְשַׁנִּים כַּאֲשֶׁר יִזְדַּמֵּן לָהֶם. וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לְדַקְדֵּק בָּהֶם, אִם יוּכַל לְכַוֵּן הַשִּׁיטִין בְּעִנְיָן זֶה — יַעֲשֶׂה, אֲבָל לֹא יַאֲרִיךְ וִיקַצֵּר הָאוֹתִיּוֹת כְּדֵי לְכַוֵּן רָאשֵׁי הַשִּׁיטוֹת:
אֲבָל יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ מְעַט הָאוֹתִיּוֹת בְּשִׁיטָה שְׁנִיָּה כְּדֵי לְכַוֵּן סוֹפֵי הַשִּׁיטוֹת, וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא לְהַמְשִׁיכָן כָּל־כָּךְ בְּעִנְיָן שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה לָעַיִן שֶׁהֵן גְּדוֹלוֹת מֵחַבְרוֹתֵיהֶם וְנִרְאֶה הַכְּתָב כִּמְנֻמָּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רעג וְערה: