דִּינֵי הַכְּרִיעוֹת בְּסִיּוּם י"ח בְּרָכוֹת וּבוֹ ח' סְעִיפִים:
הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּפְסַע ג' פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּפְטָרִים מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן שָׁלוֹם, וְאִם לֹא עָשָׂה כֵן — כְּאִלּוּ לֹא הִתְפַּלֵּל.
וְנוֹתֵן שָׁלוֹם תְּחִלָּה לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁהִיא יְמִין הַשְּׁכִינָה הַשְּׁרוּיָה נֶגְדּוֹ בְּצֵאתוֹ מִן הַתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לִימִינוֹ שֶׁהוּא שְׂמֹאל הַשְּׁכִינָה, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּשֶׁאוֹמֵר "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" — יִטֶּה בְּרֹאשׁוֹ לְצַד שְׂמֹאלוֹ, וּכְשֶׁאוֹמֵר "הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ" — יִטֶּה בְּרֹאשׁוֹ לְצַד יְמִינוֹ, וְלֹא יִתֵּן שָׁלוֹם בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹסֵעַ אֶלָּא לְאַחַר כָּךְ.
וְקֹדֶם שֶׁפּוֹסֵעַ יֵשׁ לוֹ לִכְרֹעַ, וְיִפְסַע הַג' פְּסִיעוֹת בִּכְרִיעָה אַחַת, וּבְעוֹדוֹ כּוֹרֵעַ קֹדֶם שֶׁיִּזְקֹף — יִתֵּן שָׁלוֹם לִשְׂמֹאלוֹ וְלִימִינוֹ.
וְהֻרְגְּלוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת אַחַר כָּךְ לִפְנֵי ה', כְּעֶבֶד הַנִּפְטָר מֵרַבּוֹ.
וְנָהֲגוּ לוֹמַר אַחַר כָּךְ "יְהִי רָצוֹן … שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כו'", כִּי הַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה וְלָכֵן אָנוּ מְבַקְשִׁים עַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנּוּכַל לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה מַמָּשׁ: SECTION 123 Laws Relating to Bowing at the Conclusion of Shemoneh Esreh. (1-8)1A person who [has completed] the recitation of Shemoneh Esreh should take three steps back,1 as one does when taking leave of a king, and should then bid farewell. If one did not do this, it is as if he had not recited Shemoneh Esreh.... He should first bid farewell [by inclining his head] to his left, which is to the right of the Divine Presence3 that abides before him4 as he departs from [the place of his] prayer. He should then [incline his head] to his right, which is to the left of the Divine Presence. To explain: When he says Oseh shalom bimromav,5 he should incline his head to the left, and when he says Hu yaaseh shalom aleinu, he should incline his head to the right. He should not bid farewell [by inclining his head] while stepping [back], but only afterwards. [I.e.,] before stepping [back] he should bow, and take the three backward steps in the course of a single bow. Then, while he is still bowed over, before he straightens himself, he should bid farewell [as above] to his left and to his right.6 It has become a regular practice to conclude by [facing forward and] bowing7 before G‑d, like a servant taking leave of his master. Following this, it is customary to say,8 “May it be Your will... that the Beis HaMikdash be rebuilt....” Since [today] the recitation of Shemoneh Esreh compensates for the sacrificial service,9 we ask [at this point] that the [Beis Ha-]Mikdash be rebuilt so that we will be able to actually perform that service.
מִי שֶׁמּוֹסִיף עַל ג' פְּסִיעוֹת — יוּהֲרָא הִיא, שֶׁנִּרְאֶה חוֹלֵק כָּבוֹד לַשְּׁכִינָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם:
בְּמָקוֹם שֶׁכָּלוּ הַג' פְּסִיעוֹת — יַעֲמֹד, וְלֹא יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה, שֶׁאִם חוֹזֵר מִיָּד — דּוֹמֶה לְתַלְמִיד שֶׁנִּפְטַר מֵרַבּוֹ וּפָסַע לַאֲחוֹרָיו וְחוֹזֵר מִיָּד, שֶׁסּוֹפוֹ מוֹכִיחַ עַל תְּחִלָּתוֹ שֶׁלֹּא פָּסַע לַאֲחוֹרָיו כְּדֵי לִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, אֲבָל כְּשֶׁמַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה — נִרְאֶה לַכֹּל שֶׁחוֹזֵר בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּשֶּׁהִתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם — מֻתָּר לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁחוֹזֵר בִּשְׁבִיל לְכַוֵּן לְמַה שֶּׁיֹּאמַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר.
וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עַצְמוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר מִיָּד מִן הַדִּין, שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁעוֹשֶׂה כֵן כְּדֵי לְהוֹצִיא רַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲמֹד כְּדֵי הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת. וְכֵן יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל דַּי לוֹ שֶׁיַּעֲמֹד כְּדֵי הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת לְפִי סְבָרָא זוֹ.
אֲבָל לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּשִׁעוּר שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה, אִם לֹא שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל שֵׁנִית, כְּגוֹן לְתַשְׁלוּמִין, שֶׁאָז לְדִבְרֵי הַכֹּל דַּי שֶׁיַּמְתִּין כְּדֵי הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק"ה, וְלֹא יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל. וְכֵן אִם חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ כְּדֵי לִפֹּל עַל פָּנָיו מְיֻשָּׁב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קל"א.
וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה, בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר בְּקַל — יֵשׁ לָחֹש לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְכֵן נוֹהֲגִין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דֹּחַק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָבוֹאוּ לִידֵי מַחֲלֹקֶת — יָכוֹל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ מִיָּד שֶׁפָּתַח הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּקוֹל רָם.
וּכְשֶׁאוֹמְרִים פִּיּוּטִים קֹדֶם קְדֻשָּׁה — לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין צָרִיךְ לַעֲמֹד עַד קְדֻשָּׁה, אֶלָּא מִיָּד שֶׁפָּתַח שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּקוֹל רָם — חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ:
אִם הוּא רוֹצֶה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּסַע וְאֵינוֹ חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לִפְסֹעַ ו' פְּסִיעוֹת, ג' לַאֲחוֹרָיו וְג' בְּשׁוּבוֹ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ בְּג' פְּסִיעוֹת לְפָנָיו. וּמִטַּעַם זֶה קְצָת מַקְפִּידִין שֶׁלֹּא יַעֲבֹר אָדָם לִפְנֵיהֶם בְּעוֹד שֶׁהֵם עוֹמְדִין בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַע שֶׁלֹּא יַפְסִיק זֶה בֵּין ו' פְּסִיעוֹתֵיהֶם, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי קְפִידָתָם טוֹעִים, שֶׁכְּשֶׁרוֹאִים מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם — הֵם מְמַהֲרִים לַחֲזֹר לִמְקוֹמָן קֹדֶם שִׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר:
יָחִיד שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר וְסִיֵּם תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם לַצִּבּוּר — אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַחֲזִיר פָּנָיו לַצִּבּוּר עַד שֶׁיְּסַיֵּם שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלָּתוֹ, שֶׁאָז רַשַּׁאי לְהַחֲזִיר פָּנָיו, אֲבָל לֹא לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְיֵשׁ מַחֲמִירִים לַעֲמֹד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּסַע וּלְכַוֵּן שָׁם רַגְלָיו כְּמוֹ בַּתְּפִלָּה עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה. וְטוֹב לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם.
וּכְשֶׁפּוֹסֵעַ — עוֹקֵר רֶגֶל שְׂמֹאל תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הֲלִיכַת אָדָם בִּסְתָם הִיא לַעֲקֹר רֶגֶל יָמִין תְּחִלָּה, לָכֵן עוֹקֵר כָּאן רֶגֶל שְׂמֹאל תְּחִלָּה לְהַרְאוֹת כְּאִלּוּ כָּבֵד עָלָיו לִפָּטֵר מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. וּמִטַּעַם זֶה אִטֵּר רֶגֶל עוֹקֵר תְּחִלָּה שְׂמֹאלוֹ שֶׁהוּא יְמִין כָּל אָדָם:
שִׁעוּר פְּסִיעוֹת אֵלּוּ, לְכָל הַפָּחוֹת הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן גוּדָל בְּצַד עָקֵב, וַאֲפִלּוּ אִם הַמָּקוֹם צַר, לְפִי שֶׁפָּחוֹת מִזֶּה אֵינָהּ נִקְרֵאת פְּסִיעָה כְּלָל. וּלְכַתְּחִלָּה לֹא יַפְסִיעַ פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת יוֹתֵר מִזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּרָץ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
גַּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לִפְסֹעַ ג' פְּסִיעוֹת כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ. אֲבָל כְּשֶׁחוֹזֵר הַתְּפִלָּה בְּקוֹל רָם — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִפְסֹעַ ג' פְּסִיעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הַפְּסִיעוֹת שֶׁבְּסוֹף הַקַּדִּישׁ שָׁלֵם שֶׁתִּקְּנוּהוּ חֲכָמִים לִשְׁלִיחַ צִבּוּר אַחַר כָּל תְּפִלָּה, אֶלָּא שֶׁמַּפְסִיקִים בִּקְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָה וְסֵדֶר קְדֻשָּׁה וְהַלֵּל וְ"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁכֻּלָּן לְסֵדֶר הַתְּפִלָּה בָּאִים, וְקַדִּישׁ שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם חוֹזֵר עִקָּר עַל תְּפִלַּת י"ח. וְאִם בָּא לִפְסֹעַ גַּם אַחַר תְּפִלַּת י"ח — אֵין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ.
וְאִם לֹא הִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ רַק בְּקוֹל רָם — צָרִיךְ לִפְסֹעַ ג' פְּסִיעוֹת אַחַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁבְּקוֹל רָם מִלְּבַד הַפְּסִיעוֹת שֶׁאַחַר הַקַּדִּישׁ:
כְּשֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה — אֵין צָרִיךְ לוֹמַר "יִהְיוּ לְרָצוֹן" בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל "תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן" שֶׁבְּסוֹף הַקַּדִּישׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר "יִהְיוּ לְרָצוֹן" בְּסוֹף הַתְּפִלָּה. וְנוֹהֲגִין כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְאַף עַל פִּי כֵן טוֹב לָחֹש לִסְבָרָא אַחֲרוֹנָה: