וכן
אם אמר בעלה איני משקה אותה. העלה הרב מ"ל דהטעם שנוטלו' כתובת' ואינה מפסדת אותה מפני שעברה על דת יאודית הוא משום דעיקר טעמא דעוברת על דת יאודית שאינה נוטל' כתובה אינה אלא מפני שאסורה על בעלה מפני חשש זנות דפריצותה מוכחת עלה וכל היכא דסמי בידן לברורי שלא זינתה והוא אינו רוצה להשקותה אינה מפסדת כתובתה ועיין בדברי הרב פ"א די"ד ד"ה ודע ומ"ש שהרא"ש כתב בתשו' שעוברת על דת יוצאה בלא כתובה מפני שמכשיל את בעל' כו' לא היה צריך לדבריו שבתשו' דבהדייא כתב כן בפסקיו בפ' המדיר וכ"כ הטור בא"ה ר"ס קט"ו יע"ש ומ"ש רבינו דכשאמר' טמא' אני לא היתה שותה כך שנינו בפ"ק דסוטה ד"ז אמרה טמאה אני שוברת כתוב' ויוצאה:
ודרך אגב נתקשיתי על מ"ש הראב"ד הביאו הר"ן בפ' המדיר עלה דמתני' דואלו יוצאות שלא בכתובה שאם האשה הודית שעברה על דת משה ויהודית לא הפסידה כתובתה שאין אדם מע"ר והר"ן ז"ל חלק עליו דלהפסיד כתובה ודאי נאמנת הודאת בעל דין כק' עדים דמי יע"ש וכ"כ הריטב"א הובאו דבריו בליקוטי הר"ב ז"ל דלענין תשלומי ממון לא אמרינן הכי שהרי המוד' לחבירו שגזלו או שחבל בו חייב הוא לשלם לו ממון ולא אמרו שאינו משלם ע"פ עצמו אלא קנס לבד עכ"ל יע"ש. ולא ידעתי אמאי לא תמהו עליו מהך מתני' דאומרת טמאה אני לך שהיתה יוצאה שלא בכתובה שוב ראיתי שאין מכאן ראיה כלל דשאני הכא שכשאמרה טמאה אני לא היתה שותה כיון דאיכא עידי קינוי וסתירה אסורה על בעלה לעולם ומש"ה הפסידה כתובתה אבל בעלמא שאין עידי קינוי וסתירה אמרינן אין אדם מע"ר אך ק' דת"ל דלא מהימנינן לה כדאמרינן עיניה נתנה באחר כדאיתא בפ' אחרון דנדרים ד"ץ גבי אומרת טמאה אני לך וי"ל דהתם מיירי באומרת טמאה אני באונס ולאסור עצמה בכהונה כדמוקמינן למתני' התם בגמ' הילכך לא מצי למיהב טעמא משום דאין אדם מע"ר כיון שהיא אומרת שבאונס נטמאה ומשום דאינה מפסדת כתובתה בכך חיישי' שמא עיניה נתנה באחר אבל בטוענת שעברה על דת יאודית דמפסד' כתובתה בכך לא חיישינן שמא עיניה נתנה באחר ולכך יהיב הראב"ד טעמא משום דאין אדם מע"ר וחילוק זה כתבו התוס' בפ' אע"פ דע"ג ע"ב ד"ה אבל אמרה מאיס עלי כו' יע"ש:
אך ק' דלמאי דאסיק אדעתיה תלמודא התם למימר דמתני' מיירי באשת ישראל ובאומרת שנטמאה ברצונה אמאי לא פריך א"ה אמאי יוצאת והא אין אדם מע"ר וקושיא זו לא על הראב"ד ז"ל בלבד קשיא דלכ"ע קשיא אמאי יוצאת מתחת בעלה דהא ממתניתין מוכח דאיכא איסורא בדבר מדתני חזרו לומר כמשנה אחרונה שאינה יוצאת משום דחיישינן שמא עיני' נתנה באחר וברור וזה קשה דאמאי נאסרת לבעלה הא קי"ל אין אדם מע"ר ודבר זה יש ליישב ע"פ מ"ש בס' ארעא דרבנן בכלל זה דאין אדם מע"ר יעש"ב ועיין בלקוטי הר'ב לבבא מציעא יע"ש ובהכי יתיישב מה שלא נתנו טעם הריטב"א והר"ן בההיא דהודית שהאכילתו דבר שאינו מעושר דלהכי לא מוקי לה תלמודא כשהוד' היא עצמה משום דבעי למיתני היוצאת מתחת בעלה ואי בשהודית היא עצמה נהי דלהפסי' כתובה נאמנת אבל לאסור עצמה על בעלה אינה נאמנת דאין אדם מע"ר וע"פ מ"ש בס' הנז' נכון וצרי' להתיישב בכל זה:
ושוב ראיתי להרב משפט צדק ח"א סי' ס"ז הוק' לו בדברי הראב"ד ז"ל הללו מההיא דפרק בתרא דנדרים ודבריו תמוהים כי לא על דברי הראב"ד תלונותיו כי אם אף לכל הראשונים החולקים על הראב"ד שהם לא חלקו אלא שאינה מפסדת כתובתה כיון שאינה נאמנת לאסור עצמה עליה אלא שלא ידעתי אמאי נקט טעמא משום דאין אדם מע"ר ת"ל דחיישי' שמא עיניה נתנה באחר ואינה יוצאת מתחת בעלה וי"ל דבעיא היא בפ' ארוסה בעוברת על דת אם רשאי הבעל לקיימה ולא איפשיט' ופסקו הפוסקים דאין כופין אותה להוציאה אלא שמצוה עליו לגרשה כדכתב הטור בא"ה סי' קט"ו יע"ש וכיון דליכא כפיה בדבר ליכא למיחש להכי ולכך נתן הטעם מפני שאין אדם מע"ר אלא דלגבי האשה שאמרה טמאה אני לא היינו צריכין לטעם זה דשמא עיניה נתנה באחר דת"ל משום דאין אדם מע"ר וי"ל דכיון שהיא מפסדת כתובת' בכך יש סברא לומר דהאמת אתה לכך הוצרכו להאי טעמא ואיך שיהיה הנה דברי הראב"ד אינן מוקשין מההיא מתני' דסוטה:
וראיתי למרן ב"י שם בא"ה סימן קט"ו עמ"ש הטור דכשאין עדים שזינתה והיא אמרה שזינתה דאין חוששין לה אבל אבדה כתובתה כו' כתב וז"ל ומ"ש שאינו נותן לה כתובה משום דהודאתה כמאה עדים דמיא וכך מבואר בדברי רבינו ומשנה שלימה היא בפ"ק דסוטה אם אמרה טמאה אני לך שוברת כתובתה ויוצאה עכ"ל ולא ידעתי מה ראיה היא זו לפי מ"ש דשאני התם דאיכא עידי קנוי וסתירה ולפי דבריו ז"ל לא ידעתי למה כשהביא דברי הראב"ד בתחילת הסימן לא תפס עליו ממשנה זו וגם בזה לא העלהו בזכרונו וכעת צ"ע וה"ה בפכ"ד מה' אישות הל' ח"י עמ"ש רבינו דאם אמרה האשה שזינת' ברצונה אין משגיחין לדבריה אבל אבדה כתובתה הביא ראיה לדבריו מאותה שאמרו בנדרים פרק בתרא ד"ץ עלה דמתני' דבראשונה היו אומרים ג' נשים יוצאות ונוטלות כתובה כו' במאי עסקינן אי באשת ישראל שאמרה שזינת' ברצון כלום יש לה כתובה כו' יע"ש וכתב ומסוגיא זו יש להביא ראיה לדברי רבינו במ"ש שהיא מפסדת כתובתה בהודאת' יע"ש ולא ידעתי למה זה לעיל בהל' י"א גבי עוברת על דת כתב בשם הרשב"א דכשהיא מודה מפסדת כתובה ולא הביא דברי רבינו שבדין זה שמבוארים דבריו כדברי הרשב"א ז"ל וצ"ע:
Loading...
2:1
1
Loading...