Shorshei HaYam on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity 1:3

שורש דיני קינוי וסתירה קנא לה על שנים כא' כו'. עיין בדברי מרן כ"מ שהביא לשון הירוש' דבעו התם מהו שיקנא לה מב' ב"א כאחד ואמרו דלמ"ד דמקנא לה מאביה או מבנה ה"נ מקנא לה משני ב"א כא' יע"ש. והרב מש"ל ביאר כוונת הירוש' דעיקר הבעייא היתה דאפשר דלא שייך קנוי וסתירה אלא בסתירה האסורה מן הדין דקי"ל דיחוד אסור מן התורה אבל ביחוד דב' ב"א דליכא איסור מן הדין זולת בפרוצים ומוחזקים ברשע אפשר דלא חשיב קינוי וע"ז אמרו דלמ"ד דמקנא לה ע"י אביה ואחיה אע"ג דבהנהו ליכא איסור יחוד כדאיתא בקדושין ה"נ מקנא לה מב' ב"א כא' את"ד הרב ולדידי ק"ל דיחוד דאדם אחד נמי אינה אסורה מן הדין כל שבעלה בעיר וכמו שפסק רבינו לקמן בפכ"ב מהלכו' א"ב ואפ"ה מקנא לה ודוחק לומר דקינוי דאדם אחד נמי אינו אלא בשאין בעלה בעיר למ"ד דאינו מקנא לה מאביה ובנה ומב' ב"א כא' ואולי דיחוד דאדם אחד אף ע"ג דכשבעלה בעיר הוא מותר מן הדין מיהו כיון דכשאין בעלה בעיר איכא איסור מן הדין איכא קינוי ביחוד זה דכיון דקפיד בעל חשיב כאלו אין בעלה בעיר אבל יחוד דב' ב"א או מקרוביו כאביה ובנה לא מצינו בו איסור כלל ומיהו לפי דברי הירוש' הלז ופסקו רבינו ק' מאי פריך תלמודא בפ' ארוסה דכ"ו עלה דמתני' דקתני ע"י כל העריות מקנאין כו' פשיטא והשתא מאי פשיטותא איכא טובא קמ"ל מתני' דלא תימא דקינוי דאביה ואחיה לא הוי קינוי משום דבדידהו ליכא איסור יחוד קמ"ל דאפי' הכי מקנאין ע"י וי"ל בדוחק וק"ל ואי ק"ל מאותה שאמרו בר"פ שני נזירין ספק טומאה ברה"י מהיכן גמרינן לה מסוטה מה סוטה בועל בנבעלת אף כל ספק טומאה ברה"י כגון דאיכא בי תרי אבל הכא שנים והאי דקאי גביהון הא תלתא ומשני רבא בר רב הונא באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניהם כו' ופסק רבי' בפ"ט דנזיר יע"ש הא ודאי ל"ק כלל דודאי כל שקינא לה עם ב' חשיבי כחד כיון דהספק הוי עם ב' ולא ממעטינן אלא אדם אחר שלא קינא אותה עמו דלא נכנס בכלל הספק ועיין במ"ש הר' תוי"ט שם בנזיר בשם הר"ש בפי' ממסכת תרומות:
והנה הרב ז"ל תוך דבריו הביא דברי התוס' בר"פ ארוסה שהקשו דאמאי לא מסייע תלמודא לרב המנונא דאמר שומרת יבם שזינתה אסורה ליבם מדאיצטריך קרא למעט שומרת יבם שאינה שותה כדכתיב תחת אישך ואם היא מותרת ליבם אמאי אצטריך קרא למעוטי הא תנן בפ' היה מביא כל שתבעל ולא תהא אסורה לו לא היא מקנא דמאי קינוי שייך היכא דלא מתסרא בסתירתה אלא ש"מ דמתסרא כו' יע"ש ותמה ע"ד דשם בד' כ"ו ממעטינן מקר' דשכבת זרע פרט למקנא לה דרך אברים ופרכינן פריצותא בעלמא הוא ופריצותא מי אסר רחמנא ומשנינן מהו דתימא בקפידא דבעל תליא רחמנא ובעל הא קא קפיד קמ"ל הרי דאפילו בקנוי דדרך אברי' ואינה נאסרת עליו אצטריך קרא למעט ומאי ק"ל והניחה בצ"ע ולענ"ד לק"מ דס"ל להתוס' דבתר דגלי לן קרא דשכבת זרע דלא אזלינן בתר קפידא דבעל תו לא צריך קרא גבי שומרת יבם למעוטי מקינו' וסתירה דכיון דלא מתסרא בסתירת' פשיטא דאינו מקנא לה דאי בתר קפידא דבעל לא אזלי' כ"ש בתר קפידא דיבם ושפיר ק"ל להתוס' אי לא ק"ל כרב המנונא דשומרת יבם שזינתה אסורה לבעלה למה לן קרא למעט לן כיון דלא מתסרא בסתירתה והדברי' ברורים:
וראיתי עוד להרב שכתב בדעת רבינו דס"ל דקטן פחות מבן ט' מיעטו קרא דאיש איש אע"ג שאין האשה נאסרת בכך משום דהו"א דבקפידא דבעל תלי רחמנא יע"ש ואין להקשות דלמה לן תרי קראי כיון דהא שמעינן דלא אזלינן בתר קפידא דבעל מקרא דשכבת זרע דאיכא למימר בדעת רבינו דדוקא קפידא דדרך אברים לא חשיבא קפידא אבל קפידא דביאה דקטן אלימא טפי מדרך אברים וכן איפכא ולהכי אצטריך תרי מיעוטי ועיין בספר שמש צדקה בחי"ד סימן ס"ד דק"ח ע"ג וע"ד ודוק אך ק' דאם איתא דכי ממעטינן קטן היינו פחות מבן ט' א"כ למה זה לא אקשי תלמודא עלה הא פריצותא בעלמא הוא כדפריך בתר הכי בההיא דקינא לה דרך אברים ולשיטת התוס' דמיירי בקטן פחות מי"ג ניחא אך לדעת רבינו ק' וי"ל דאה"נ דהוה מצי לאקשויי הכי משום דמצי למדחי ליה דמיירי בקטן בפחות מי"ג ומשום הכי לא אקשי לעיל הכי אבל בתר דשמעיה ליה דבשקינא לה דרך אברים אצטריך קרא למעוטי משום דהו"א נזיל בתר קפידא דבעל מעתה ההיא דקטן שבקינן ליה לפשטיה בפחות מבן ט' והיא גופה קמ"ל דלא אזלינן בתר קפידא דבעל אף בביאת קטן כזה ודוק:
ומה שהקשה הרמ"ל במ"ש מרן דרבינו פסק כמ"ד דמקנא לה ע"י שנים משום דבפ"ב דכריתות תנן ומקנא לה ע"י אנשים הרבה ותמה עליו דבפירוש דמתני' הוא דמקנא לה ע"י אנשים הרבה בכל אחד לבדו כו' לכאורה קו' אלימתא היא ואפשר דהמביאו למרן כ"מ לדחות פי' זה הוא מה שהקשו התוס' ישנים עלה דמתני' דבסוטה אמרו לרבנן אין אשה שותה ושונה באיש אחד ושנים בועלים אינה שונה וכיון דאינה שונה למאי אצטרי' לומר דאינה מביאה אלא קרבן אחד והניחוה בתימא ומתוך כך פי' מרן פי' זה וכן ראיתי בספר שם אהרן בחי' למס' כריתות ולא דק שהרי פסק רבינו לקמן הל' י"ד לההיא מתני' ופי' רבינו כפי' הרב מ"ל וכעת צ"י: