שורש תלמוד גדול בשלשה כתרים נכתרו ישראל כו' כתר כהונה זכה בה אהרן שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. כתר מלכות זכה בו דוד שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי כתר תורה הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל ישראל שנאמר תורה צוה לנו משה כו' כל מי שירצה יבא ויטול שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו הא למדת שכתר תורה גדולה משניהם. הנה ענין הכתרים האלה הכונה הוא מ"ש הרע"ב בפי' המשנה פ"ד דאבות משנה י"ג שהוא מה שחייבים אנו לנהוג כבוד ומורא בתורה שהוא הת"ח כדכתיב והדרת פני זקן זה שקנה חכמה ובכהונה כתי' וקדשתו קדוש יהיה לך ראשון לכל דבר שבקדושה ובמלכות כתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך וכתר שם טוב שהוא מי שיש בידו מעשים טובים ושמועה טובה מחמת מעשיו לא מצינו לו כתר בתורה שיהיו חייבים לנהוג בו כבוד והוא עולה ע"ג כולן שכל הג' כתרים צריכין לו שאם ת"ח הוא וסנו שומעניה שרי לבזויי. ואם כ"ג הוא אמרינן ביומא דע"ג ע"ב ייתון בני עממיא לשלם דעבדין עובדא דאהרן ולא ייתון בני אהרן לשלם דעבדין עובדא דבני עממיא ואם מלך הוא כתיב ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך עכ"ל ועיין למוהר"ש יפה ז"ל פרשת תרומה פל"ד סימן ג' דקע"ט ע"ג ד"ה שלשה כתרים יע"ש.
ומ"ש עוד רבינו שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו וכו' רש"י ז"ל ביומא פרק בא לו דע"ח ע"ב פי' וגדול הוא הממליך מן המלך והתורה אמרה מקרא זה עכ"ל ומוהר"ש יפה ז"ל שם דק"פ ע"א ד"ה מעולה יותר מכולן כת' וז"ל ויש לדקדק מהי תיסק אדעתין לומר שהוא פחות שבהן ועוד היכי ממעט לה מבי מלכים ימלוכו כי מ"ש רש"י דוחק מבואר וי"ל מפני שבב' הכתרים האחרים התועלת מהעושר והכבוד מפורסם וכתר תורה בהיפך כי כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל כו' לכן אמר שעכ"ז כתר תורה גדול שהרי שאר הכתרים צריכים לו כי המלך לא תכון מלכותו אלא בלימוד התורה לעשות משפט אמת כאומרו לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וז"א בי מלכים ימלוכו וכן הכהן אם הוא ע"ה ולא ידע סדרי עבודה וז"א ורוזנים יחוקקו צדק כמד"א כהניך ילבשו צדק ולכ"א במ"ק בפסוק טוב שם כל מי שלא זכה לתורה כאלו לא זכה לאחת מהן א"ן י"ל שמפני שמלך וכהן מניחין כתרם לבניהם והתורה אינה כן כי אינו מצוי היות ת"ח בני ת"ח כדאיתא בנדרים דפ"א שלזה יהיה כתר זה פחות המדריגה לכן אמר שגם בתורה אפשר להניח הכתר לבנים כמלכים והיינו כשהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח ששוב אין תורה פוסקת מזרעו כדאיתא במציעא עז"א בי מלכים ימלוכו עכ"ל והנה זה שכתב על מה שפי' רש"י שהוא דוחק מבואר כנראה דאשתמיט מיניה דמר מ"ש בספרי והובא בילקוט משלי על פסוק זה דבי מלכים ימלוכו כלשון הזה היה רשב"א אומר מי גדול הממליך או המולך העושה שרים או העושה שררה הוי אומר העושה שרים כל עצמן של שני כתרים הללו כתר כהונה וכתר מלכות אין באים אלא מכחה של תורה שנאמר בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו הוי אומר כל מי שזוכה לתורה מעלה עליו הכתוב כאלו שלשתן מונחין וזוכה לכולם וכל מי שאינו זוכה לתורה מעלה עליו הכתוב כאלו שלשתן מונחין ולא זכה לא' מהם עכ"ל ועיין ביאור המאמר הלז בספר חן טוב פרשת יתרו דקל"ט ע"ב ויערב לך באופן שדברי רש"י הן הן דברי הספרי והן הן דברי הר"ש יפה ז"ל לפי מ"ש הר"ב חן טוב ז"ל יע"ש ועיין עוד בספר אהבת עולם ריש עמוד תורה שכת' דמאי דס"ד שיהיה כתר תורה פחות משני הכתרים הוא מפני שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ורב שמחל על כבודו כבודו מחול. ועז"א דאין זה פחיתות דשאני ת"ח דתורה דיליה כמ"ש התוס' בסנהדרין וז"א בי מלכים ימלוכו כלומר בי שהיא התורה שאמרתי שום תשים עליך מלך ימלוכו המלכים ואין הכבוד בא מאליהם אלא מאחרים יע"ש. והר"ב בני חיי ז"ל בלשונות הר"ם די"ג כתב דסד"א דכתר תורה פחותה מהשני כתרים כיון שבכתר תורה זוכים בו מלך וכהן ג"כ ואם היא חשובה כשני הכתרים אין אדם א' זוכה לב' כתרים כמ"ש לו לינאי המלך דייך כתר מלכות הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן כדאיתא בפרק האומר דקדושין דס"ו ע"א ולז"א דאדרבא כתר כהונה וכתר מלכות אינן חשובים כתר לגבי כתר תורה כי בי מלכים ימלוכו ובי שרים ישורו וגדול הממליך מן המלך ולכן זוכין בכתר תורה מפני שכתר כהונה וכתר מלכות אינן חשובין כתרים לגבה.
ולדידי אפשר לפרש ע"פ מ"ש מוהר"י וייל ז"ל בתשו' הובאה בתרומת הדשן בכתבים סימן קכ"ו וקכ"ח והביא דבריו מרן החבי"ב ז"ל בי"ד סימן רמ"ב הגה"ט אות י"ד ובח"מ סימן קנ"ו הגב"י אות מ"ט גבי דין יורד לתוך אומנותו של חבירו שאם רב אחד היה דר בעיר אחת ובא רב אחר לדור שם אין הרב הראשון יכול לעכב עליו לבלתי יתעסק בשום דבר של רבנות מפני שהוא מוחזק מקודם דלא אסרו חכמים שלא ירד איש לתוך אומנותו של חבירו להסיג גבולו אלא במידי דאית ביה פקוח פרנסתו ומיעוט רווחו וחוסר מחייתו אבל כה"ג דחד עביד שררותא דמתא ואידך נמי בא למעבד שררותא דמתא ואין בזה חסרון כיס מאן לימא לן דאסור בכה"ג ולא דמי למי שהחזיק כמה שנים דמשמע מלשון מוהר"מ פרק חזקת הבתים דאית ליה ביה חזקה שלא יוכל אחר לדחותו בכלום ממנה דשאני התם דרגילין לקנו' חזקה כה"ג מן הצבור וליהנות צדקות והקדשות על ככה אבל כתר תורה ושררתא דידה הרי היא מונחת ומופקרת לכל מי שירצה לזכות בה ואי משום דיש פקוח פרנסה בדבר מחמת פרס מגיטין וחליצות והשבעת שדים ושכר ברכת אירוסין ונישואין וכה"ג הנה על קבול פרס זה אנו בושים ובטורח למצא היתר לרובן והיאך נחזיק אותו כולי האי להחשיבו פרנסה ומחיה לבלתי ישיג אחר בהם עכ"ל ועיין בתשו' הראנ"ח ח"ב סי' ע' דף קי"ח ע"ג ד"ה ועוד דשקיל וטרי בדברי הרב תה"ד ז"ל הללו ועיין למוהרש"ך ח"ג סי' מ"ו שדבריו צריכים ישוב במ"ש על דברי התה"ד והם היפך מה שדקדק מוהראנ"ח מדבריו יע"ש.
ובכן לזה ס"ד לו' דכתר תורה פחותה מכתר כהונה ומלכות כיון דבהם אין שנים משתמשים בכתר אחד ואלו בכתר תורה ב' משתמשים בכתר ש"מ דלא חשיב כתר לז"א ת"ל בי מלכים ימלוכו שיש לדקדק בכתוב דהול"ל בי ימלוכו מלכים דאחר שקראן מלכים לא שייך למימר ימלוכו אבל הכוונה לומר דאחר שהם מלכים ימלוכו מחדש והוא מ"ש הר"ב תה"ד שם בסימן קכ"ו בשם א"ז והביא דבריו מרן ב"י בח"מ סימן קנ"ו סי"ב דמשו"ה ת"ח לא מצי מעכב על ת"ח אחר שלא יסיג גבולו משום דקנאת סופרים תרבה חכמה ועוד שאם יפול האחד השני יקימנו ומתברר הדין לאמתו יע"ש וא"כ בי שהיא התורה מלכים רבים ימלוכו והטעם כי ורוזנים העוסקים ברזו של עולם כשהם רבים יחוקקו צדק ועוד אפשר לומר ע"פ מ"ש בהוריות די"ג ע"א ת"ר היה הוא ורבו בשביה הוא קודם לרבו וכו' חכם קודם למלך חכם שמת אין לנו תמורתו כו' ואם המלך הוא ת"ח ודאי שהמלך קודם לז"א בי שהיא התורה המלכים שהיו קודם חוזרין למלכותם משא"כ אם אין בהם תורת חכם קודם והם נשארין בשביה ודוק.