דבר
שאינו ברשותו שדה זו לכשאקחנה קנויה לך כו' לא קנה. מצאתי כתוב למורי הרב המו' בעל שער המלך שכתב ע"ד זה וז"ל כתבתי בנדפס בדין זה על מה שהק' מוהר"י אלפ'אנדארי לדעת המבי"ט דאפי' אי אמרי' דעתה קרובה אצל בנו ממתני' פ' יוצא דופן בן יום א' נוחל ומנחיל כו' דמעיקרא קושייא ליתא יע"ש. והן עתה בהיותי בעיר סיינא אינה ה' לידי תשו' מוהר"ם בר ברוך קובץ קטן וראיתי שם בסי' קל"ג שהק' קושייא הלזו וז"ל כתבתם דקי"ל כר"י דאמר דהמזכה לעובר שלו קנה דדעתו קרובה כו' כן הוא אע"ג דאיכא למתמא א"כ מצינו עובר נוחל ומנחיל כגון אם זכתה לו אמו מנכסיה הואיל וזכה הוא מנחיל לאחיו מן האב ותנן בנידה בן יום א' דוקא איכא לאוקומי נוחל ומנחיל לא אשכחן אבל הכא בתורת מתנה זכה ולא בתורת ירושה עכ"ל:
והמתבאר מדבריו דס"ל דאפי' באם אמרי' דעתה קרובה אצל בנו כדעת המבי"ט ח"ב. ומ"מ הדבר תמוה שהרי כתבו הנ"י והרא"ש דהא דאמרי' המזכה לעובר שלו קנה היינו דוקא היכא דיצא לאויר העולם והביאו ראי' מהירושלמי וצ"ע ע"כ מ"כ: ועיין במ"ש אנן יד עניי לעיל ה' גניבה פ"ט ה' יו"ד משם הרב המבי"ט ז"ל בענין אי אמרי' רחמי האם על הבן כמ"ש גבי האב יע"ש: