1
המוכר בשר לחבירו ונמצא בשר בכור כו'. הנה המש"ל עלה ונסתפק במוכר לחבירו איסורי הנאה כגון ערלה וכלאי הכרם ונתחייב הלוקח לתת לו המעות אי מצי המוכר להוציא ממנו המעות והנה אם הלוקח לא היה יודע שהיה איסורי הנאה בהא לא אסתפקנא דפשיטא דהלוקח לא יהיב דמי המקח דאין לך מקח טעות גדול מזה כו' אך מה שנסתפקתי הוא בשידע הלוקח שהיה איסורי הנאה ואע"פ כן אם נתחייב לתת הדמים כו' עכ"ל ומה שיש לי לעמוד ע"ד הרב מש"ל ז"ל הללו כבר עמדתי בספרי הקטן שורשי הי"ם ח"ב בה' אישות פ"ה שורש המקדש בפרש שור הנסקל יעש"ב: