וכן
הבא על הפנוייה וכו'. מצאתי כתוב למורי הרב המובהק מוהרי"ן נר"ו וז"ל כתבתי בנדפס דקכ"ח ע"ב דמ"ש התוס' פ' אלמנה לכ"ג דלר"א דס"ל פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה היינו דוקא למפסלה לכהונה אבל לפסלה לתרומה במחלוקת הוא שנוי יע"ש, ומצאתי להתוס' פ' מי שאחזו דע"ג ע"ב ד"ה נתן לה כספים שכתבו וז"ל פרש"י דבזנות לא שייך לשון חוששין דלכהונה כבר נפסלה ולתרומה לא מפסל אלא בביאת עבירה וכו' ומיהו לר"א דאמר פנוי הבא על הפנוייה עשאה זונה נקט נמי שפיר חוששין לזנות ומיהו סתמא דתלמודא ביבמות לא אשכח משנה או ברייתא כר"א עכ"ל, הרי מבואר מדבריהם דס"ל לר"א פנוי הבא על הפנוייה עשאה זונה אפי' לפוסלה לתרומה הפך ממ"ש ביבמות, מיהו מ"ש דסתמא דתלמודא לא אשכח משנה או ברייתא כר"א חפשתי ולא מצאתי היכא רמיזא סוגייא הלזו ביבמות ואדרבא נהפוך הוא דבתמורה פ' כל האיסורין מוקמינן לחד לישנא סתמא דברייתא כר"א אכתי קשה למאי דפריך התם פ' מי שאחזו לאביי דאמר ה"ק ראוה שנבעלה חוששין משום זנות ואין חוששין משום קידושין ר"י בר יאודה אמר אף חוששין משום קידושין מתקיף לה רבא א"כ מאי אף ופרש"י וז"ל דהא חששא דזנות לאו דוקא חששא אלא קולא הוא לומר תולין בזנות כו' והשתא מאי קושיא נימא דר"י בר יאודה כר"א ס"ל דפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה ושייך שפיר לישנא דאף לומר דחוששין לזנות לענין לפוסלה לתרומה וחוששין לקדושין להצריכה גט ואולם לדעת התוס' דפ' אלמנה לכ"ג יציבא מילתא שפיר:
ומדברי רש"י ז"ל נ"ל להוכיח דס"ל דלתרומ' אף ר"א מודה דלא מפסל ממ"ש דאי לכהונה כבר נפסלה ואי לתרומה לא מיפסל אלא בביאת עבירה כו' אשר יש לדקדק בדבריו למה זה כתב טעמא דלא מפסל אלא בביאת עבירה לענין תרומה ולא לענין לפוסלה לכהו' והכי הול"ל דלכהונה כבר נפסלה ועוד דאין זונה אלא בביאה האסורה אלא משמע מדבריו דטעם זה לא שייך לענין לפוסלה לכהונה משום דהיינו יכולי' לומר דהך מתני' ר"א היא דאומר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה אמנם לענין תרומה טעמא טעים לומר דלא מפסלה כו' דאפי' ר"א מודה זה נ"ל אמיתות דעת רש"י ועיין בפ"ד מיתות ד' הנז' ע"א ברש"י ד"ה עשאה זונה לפוסלה לכהונה כו' נר' שבא לומר דדוקא לפוסלה לכהונה ולא לתרומה כנ"ל ודוק: