שורש איסור בעולה לכהן גדול
כ"ג
שנשא בעולה אינו לוקה אבל מוצי' בגט כו'. הנה הרב מ"ל נסתפק במקצת נשים שאין להם לא קידושין ולא נשואין דבר תורה כי אם מדרבנן מהו שישא אותן כ"ג כיון דקטנה זו אינה קונה דבר תורה כי אם משגדלה נמצא דבאותה שעה שקנה אותה הרי היא בעולת עצמו והתורה הקפידה על כ"ג דבשעת נשואין לא יהיה בעולה אפילו דבעת קידושין היה בתולה והעלה הרב דקטנה אסורה לכ"ג משתגדל וכתב ע"ז וא"ת דא"כ תיקשי מההיא דאמרינן בפ' עשרה יוחסין דע"ח ובפ' הבע"י ד"ס תני רשב"י אומר גיורת פחותה מבת ג' שנים ויום אחד כשירה לכהונה וכל הטף בנשים החיו לכם והרי פנחס עמהם והלא פנחס משוח מלחמה היה ומשוח מלחמה מצווה על הבתולה ככ"ג ולפי מ"ש קטנות אלו לא היו ראויות לפנחס ודחה הרב לזה ועוד דשפיר אמר קרא החיו לכם שיקיימנה עד שתהיה גדולה ואז יקדשינה לעצמו כדת משה ומוכרחי' אנו לומר זה דהא קי"ל הלכתא דכ"ג אסור בקטנה אפי' נתקדשה ע"י אביה ועוד דנשואין אלו שתקנו חכמים פשיטא שלא היו נוהגין בזמן מרע"ה ובר מן דין עכ"ל דקרא דהחיו לכם היינו לאחר שיגדילו דהא קי"ל דגר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד הוא תקנת חכמים וכמ"ש התוס' בפ"א דכתובות די"א ומיהו אין זה הכרח דהא מצינו גר קטן דבר תורה וכגון מעוברת שנתגיירה וכדאיתא בפ' הערל דפ"ח עכ"ל:
והנה דחיית הרב ז"ל הלזו שכתב דמצינו גר קטן דבר תורה וכגון מעוברת שנתגיירה ומשמע דכוונתו לומר דקרא דהחיו לכם מצינן לאוקומי בגר קטן כזה ושמעתי למורינו הרב המופלא מוהרח"א נר"ו שעמד מתמיה על דבריו ז"ל דאיך הפה יכולה לדבר דבר כזה דקרא מיירי בהכי שהרי כל הנשים הגדולות ציוה עליהן הכתוב וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו וא"כ מהיכא תיתי מעוברת שנתגיירה כיון דלמיתה אזלא אלו דבריו נר"ו, ואנכי השיבותי לו דאפשר דכשהביאו אנשי חיל את הנשים קודם שגזר עליהם מרע"ה שיגיירום גיירום וילדו ואותם הולדות קאמר הכתוב שראויים לכהנים ודו"ק. ומ"מ זה שדחה המ"ל לההיא דכל הטף בנשים דמיירי קרא לאחר שיגדילו גם הר"ב ז"ל בשיטתו למס' כתובות דחה כן למה שהיה רוצה להכריח הריטב"א ז"ל מההיא דזכיית קטן הויא מדאורייתא יע"ש ודע דעיקר ספק זה שנסתפק בו הרב מ"ל אי קטנה שאין לה אב ראויה לכ"ג נסתפק גם הרב הלכות קטנות ח"א דל"ב ע"ג סי' ס"ה ופשיט לאיסור דבעינן קיחה וליכא יע"ש: