Shorshei HaYam on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 17:13

שורש דין נערה בתולה לכהן גדול מצוה על כ"ג שיש' נערה בתול' ומשתבגו' תאסר עליו שנאמר והוא אשה בבתוליה יקח. הנה בפ"ב דחגיגה די"ד ע"ב אמרינן שאלו את בן זומא בתולה שעיברה מהו לכ"ג מי חיישי' לדשמואל דאמר יכול אני לבעול כמה בעילות בלא דם או דילמא דשמואל לא שכיחא א"ל דשמואל לא שכיחא וחיישי' שמא באמבטי עיברה ע"כ וכתבו התוס' בד"ה בתולה וז"ל פרש"י שהיא אומרת בתולה אני ואי שכיחא דשמואל מהימנא וק' להר"י דבפ"ק דכתובות די"ג תנן היתה מעוברת וא"ל מה טיבו של עובר זה מאיש פ' וכהן הוא כו' רבי יאושע אמר לא מפיה אנו חיים כו' והכא משמע דקבעיא אליבא דכ"ע ושמא כאן שאף היא בכלל האיסור כדכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח קרי ביה יקיח נאמנת עכ"ל והנה מבוארין דבריהם דמשמע להו דכי חיישינן לדשמואל ראוייה לכ"ג וטעמא משום דכיון דליכא הסרת בתולים אע"פ שבאו עליה ונתעברה מהם לא נאסרה לכ"ג משום בעולה כיון דבתולותי' קיימים ובתולה מקרייא ועיין להרב מ"ל בפי"ז מה' א"ב הי"ג ד"ה ומ"מ יע"ש:
ויש לתמוה טובא על דבריהם במה שתירצו לעיקר קושייתם מההיא דכתובות דאמר ר' יאושע לא מפיה אנו חיים וכו' דהכא משום שאף היא בכלל האיסור נאמנת דא"כ התם נמי למה אינה נאמנת לר"י להשיאה לכהונה מהאי טעמא שאף היא בכלל האיסור שהרי ביבמות פ' יש מותרות דפ"ד ע"ב דרשינן לא יקחו לא יקחו תרי זימני לומר דכל שהוא מוזהר היא נמי מוזהרת ופרש"י שכשם שהכהן מוזהר על זונה וחללה כך היא מוזהרת שלא תשאנו יע"ש, וכ"כ רבינו בפי"ז מה' א"ב הל' ה' יע"ש, עיין להתוספות דיבמות דפ"ה ע"א ד"ה אכתי ועוד יש לתמוה דאפי' לר"ג דאמר נאמנת היינו דוקא כשהאשה טוענת ברי לכשר נבעלתי ובדאיכא רוב כשרים אצלה אבל כשהיא אינה טוענת ברי לכשר נבעלתי או בדליכא רוב כשרים אצלה אף ר"ג מודה שהיא פסולה וכמתבאר בההיא דכתובות ובדברי רבינו פי"ח מה' איסורי ביאה הט"ו והי"ו יע"ש ובדברי ה"ה, והכא נמי בבתולה שנבעלה והיא אומרת שבתולה היא ואינה אומרת מפ' נבעלתי שאם היא אומרת מפ' נבעלתי היכי מסקינן דחיישינן שמא באמבטי עיברה הלא היא אומרת מפלוני נבעלתי אלא ודאי שהיא אינה אומרת מפ' כשר נבעלתי וכיון שכן היכי אמרינן דאי חיישינן לדשמואל כשירה לכ"ג אכתי ניחוש שמא נבעלה לנתין ולממזר ופסול' לכ"ג וליכא למימר דכיון דבתולה היא אפי' נבעלה לפסול לה לא נפסלה לכהונה משום דלא חשיבא ביאה זו ביאת איסור דהא ודאי ליתא דכיון דאפי' בהעראה מתסרא כמ"ש רבינו פי"ז מה' א"ב ה"ה מכ"ש בביאה גמורה כזו ונהי דלענין בתולה ולא בעולה משמע להו להתוס' ז"ל דביאה כזו לא הויא ביאה להחשיבה כבעולה מיהו לענין לאו דלא יקח ודאי חשיבא ביאה ואולי התוס' אזלי ומודו דאסורא לכ"ג משום לאו דזונה דלא יקח מיהו כי מבעייא לן הוא אי לענין איסור עשה דבתולה ולא בעולה קעבר נמי הכ"ג ולפ"ז עיקר קושייתם מההיא דרבי יאושע אינו אלא דכי היכי דהתם לא מהמנינן לה והרי היא בחזקת זונה ה"נ הול"ל שהיא אינה נאמנת לומר שהיא בתולה עדיין וקעבר הכ"ג על עשה דבתולה ולא בעולה ולולי דברי התוס' פשטא דסוגייא משמע דכי חיישי' לדשמואל אדרבא הבתול' אסורה כיון דנבעלת ואיכא למיחש שנבעלה לפסו' לה ואפי' לכ"ג נמי אסורה כיון שהיא אינה טוענת ברי ופירוש זה נראה שהבינו רש"י והר"ן שכתבו בשבת פ' שואל עלה דמתניתין דמחשכין על התחום וז"ל ואשכחן חיישינן לקולא כדאמרי' במס' חגיגה גבי בתולה שעיברה שמא באמבטי עיברה כלומר תולין לקולא עכ"ל ומדלא הביא מדאמרינן מעיקרא חיישינן לדשמואל ש"מ דלא ס"ל כפירו' התוס' אלא דמ"ש דחיישי' לדשמואל הוא לחומרא ודוק וליישב דברי התוס' צ"ל דכי מבעיא לן הוא היכא דליכא למיחש לשנבעלה לפסו' לה וכגון שהיא עומדת במקום דאיכא תרי רובי הכשרים אצלה דבכה"ג כשירה לכ"ע ואפי' כשהיא אינה טוענת בריא וכשיטת הרמב"ן והרשב"א שכתב ה"ה בפ' י"ח מה' א"ב ואפילו לדעת רבינו ליכא איסורא דאורייתא ואף ר' יאושע מודה בדבר כדאיתא התם בדט"ו ולא פליג אלא בחד רובא אלא דאכתי איכא משום בעולה וכל שהיא בכלל האיסור נאמנת כמ"ש התוס' והא דלא מהימנא לר"י התם בכתובות י"ל דהתם שאני דהוי מילתא דלא עבידא לגלויי מה שאין כן הכא דהוי מלתא דעבידא לגלויי אם היא בתולה ולא בעולה נאמנת ודוק, הנה הרב מ"ל בפ' ט"ו מהל' אישות ה"ד שקיל וטרי אם יכולה האשה להתעבר באמבטי כדאמר בן זומא בפ"ב דחגיגה די"ג ודעתו לומר דאי אפשר להתעבר ועיין להרב הלכות קטנות ח"א דל"ב ע"ג סי' ק"ו שכתב ע"ש הר"ש בס' הכריתות גבי אותה שאמרו בירושלמי ומה אשתי שאני מותר בה כו' ואמרו פרנס לי כ"ג דהקשה הר"ש דגבי כ"ג משכחת לה שעיברה באמבטי יע"ש ועיין בתשב"ץ ח"ג סי' רס"ג מ"ש בזה יע"ש: