נשך
ומרבית אחד הוא ולמה חלקן הכתוב לעבור עליו בב' לאוין. ע"כ. הכי איתא בגמ' בפרק אז"נ דס"א ע"א וכתבו שם התוס' ד"ה לעבור עליו וא"ת ולוקמה בגזל גופיה ולעבור עליו בשני לאוין וי"ל משום דלא לקי אלאו דגזל משום דניתק לעשה אבל כי מוקמינן לכובש שכר שכיר באם אינו ענין לקי שפיר עכ"ל עיין למהר"ח אלפ'אנדארי בס' מוצל מאש ח"א סימן ך' שתמה על דבריהם דאף בכובש שכר שכיר לא לקי משום דניתק לעשה וכמ"ש הרמב"ם בפ"ג מה' שכירות ועיין בספר שם אהרן שם וג' תירוצים לפניו הא' להרב הגדול מהר"י בי רב והב' להחר"ש אלפ'אנדארי ודרך א' לפניו דכי מוקמינן לקרא גבי שכיר אין כאן לאו הניתק לעשה ולהכי לקי יע"ש ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים כעת דאכתי ק' דגבי שכר שכיר נמי לא לקי משום דהוי לאו הניתן לתשלומין אע"ג דליכא לאו הניתק לעש' משו' לאו הניתן לתשלומין תפטר וכנראה מדבריהם דלאו הניתן לתשלומין דפטור ממלקות משום דהוי לא הניתק לעשה הוא וזה לא ידעתי מנין להם דבפ' אלו הן הלוקין די"ו מבואר דטעם פטור לאו הניתן לתשלומין אינו אלא דכיון דמיחייב בתשלומין לא לקי ומשלם יע"ש וכדברי התוספות שם באופן שדברי הרבנים הנז' לדידי צ"ע רב ודוק:
ושוב ראיתי להתוס' במציעא דקט"ו ע"א ד"ה חייב משום ב' כלים דמבואר מדבריהם דלאו שניתן לתשלומין מאי דלא לקי אינו אלא בשניתק לעשה מיהו הרב בש"מ שם במציעא בדס"א ע"א כתב בהפך וכיע"ש וצ"ע ועיין להרדב"ז בתשו' ח"ב ד"ל ע"ד:
Loading...
4:1
1
Loading...