מסדרין לבע"ח כו'. עיין להלח"מ שכתב וז"ל ק' דבגמ' פ' המקבל אמרינן דמאן דאית ליה מסדרין דריש אם מך דאתא לומר שיהא במכותו מתחילתו ועד סופו כו' ועיין להתוס' בפ"ד דערכין דח"י ד"ה ואלא הוא למה לי כו' שכתבו וז"ל וק' לר' מאי דרשי רבנן הכא הוא ואם מך הוא מערכך ושמא יש דרשא בשום מקום מהוא דהכא ודרשי' ליה עכ"ל ותמה עליהם הרת"יט בפ"ד דערכין מ"ב ד"ה רי"א וז"ל ולא ידעתי מאי ק"ל דהא דרשינן ליה בפ"ו משנה ג' תעשה שישאר הוא שיהיה לו הוייה וחיות מערכך דהיינו מזונות וכסות הוא ולא אשתו ובניו וצ"ע עכ"ל. ולפי חומר הנושא אפשר ליישב לע"ד דקושיית התוס' היא למאן דס"ל דמזונות האשה אינן אלא מדרבנן וכמו שהקשה הלח"מ לקמן ד"ה מלוה שבא להפרע וז"ל וא"ת למאן דאית ליה מזונות האשה מדבריה' למאי איצטריך קרא הוא למעט אשתו ובניו ונדחק לתרץ יע"ש והשתא אפשר דהיא היא קושית התוס' ודוק: וקושיית הרתי"ט לדברי התוס' הקשה אותה בס' אור יקרות ולא ראה דברי התוס':