בדין אם מותר לטבול בשלג שאינו מפושר רבי' שמריה משפיר"א התיר לאדם שאנס אשתו להטביל בשלג שאינו מפושר ואמר דעלתה לה טבילה והר"ר אליעזר מפיה"ם אסר אם לא הופשר השלג ורבי' שמחה הסכים גם כן לאסור ובדין נדה שנאנסה וטבלה דאיתא פ"ב דחולין איכא פלוגתא מיי' פ"א מהל' מקואות וסמג עשין רמ"ח פסקו דאין הטובל לחולין צריך כוונה והלכך עלתה לה טבילה וכן פוסק ר"ח והר"ן והרשב"א והגהת אשר"י בשם מהרי"ח פסקו דלא עלתה לה טבילה מיהו אם אנסה חברתה ואטבלה כוונת חברתה כוונה מעליתא הוא וכבר זכרנו החלוקים שיש במצות צריכות כוונה והקושי שיש על מיימ' מדבריו אלו לדבריו שבפ"ב מהלכות ק"ש ובהלכות מגילה ובהלכות חמץ ומצה וכן לשאר הפוסקים והחילוק שיש במצות שצריכות מעשה למצות שתלוין באמירה בלבד ואין כאן מקום להאריך:
ובדין אם מותר לטבול בנהרות ר"ת מתיר לטבול בכל הנהרות כל השנה כולה דנהרא מכיפיה מתברך ולא חיישי' שמא ירבו הנוטפין על הזוחלין ומהר"ם אוסר לטבול בנהרות והר"ן האריך בזה בפרק במה אשה עש"ב:
והדרך אשר עליו אפשר לדעת מדידת המקוה הוא בזה האופן כי שיער המקוה שהוא אמה על אמה ברום ג' והם תרמ"ח טפחים שהם אלפים ותמש מאות ותשעים ושנים גודלין. ובזה האופן כי כשתצייר מקוה שהיא אמה על אמה יהיה ו' טפחים לכל צד כי האמה כאן היא מו' טפחים ולכשתחלק אותה לו' רצועות טפח לכל רצועה יעלה בידך ל"ו טפחים כל טפח מהם גובהו י"ח טפחים שהם תרמ"ח טפחים שלמים וטפח הוא ד' גודלי' נמצא שתרמ"ח טפחים הם שני אלפים תקצ"ב גודלין א"כ כשיהיה בידך בשעת מדידה תרמ"ח טפחים או שני אלפים תקצ"ב גודלין הרי זה שיעור מקוה שלם ממ' סאה הלכך כשתבוא למדוד מקוה קח מדת גובה המים ומדת רוחב המים לכל צד ותעשה מהם רצועות כאשר אמרתי ותראה אם יש שם תרמ"ח טפחים והמשל אם הוא רחב חצי אמה דהיינו ג' טפחים וארכו ב' אמות וגובהו ג' אמות גם בזה יש שיעור מקוה כי כשתחלקהו לשלש רצועות לארכו טפח לכל רצועה וכן לרחבו טפח לכל רצועה בדמות הזה יעלה בידך ל"ו טפחים כל טפח מהם גובהו ג' אמות דהיינו י"ח טפחים שהם תרמ"ח טפחים ועל דרך הטפחים שאמרתי תדע אימתי הוא שיש במקוה כ"א סאין מים שמותר להרגיל בתוכו מים: