בדין ב' שטוענים על החבלה זה אומר חבלת בי וזה אומר לא חבלתי או זה אומר ביישתני וזה אומר לא ביישתיך דאיתא בפרק החובל דף צ"א איכא פלוגתא מרדכי פרק החובל כתב דאשה הטוענ' על איש שחרף אותה ואמר נפקת ברא ואין עדים בדבר והוא כופר פטור אף בלא שבועה דשבועת היסת לא נתקנה על דיני קנסות כאלה אלא על תביעת ממון ובשם רב עמרם מצאתי דראובן שרקק בפני א"א ואין ידוע אי נגע בה הרוק אם לאו שתשבע האשה שהגיע בה הרוק וכפי זה יפייס אותה בתעניות ובמלקיות ונראה דס"ל דנשבעין על דיני קנסות וסמ"ג עשין סימן ע' וסימן צ"ה ומיימ' פרק ה' מהלכות חובל ומזיק וטור ח"מ סימן פ"ז כתבו דהאומר אתה חבלת בי לא היו דברים מעולם נשבע היסת ולולי דמסתפינא הייתי אומר דמהר"ה שכתב על ההוא עובדא דאין נשבעין היסת היינו משום שהוא בשת דברים רק גדר הוא שגדרו תז"ל אבל בשאר בשת אולי גם מהר"ם מודה דנשבעין עליו ואינו קנס וה"ה לכל חבלה שצריכה תשלומין חמשה דברים דנשבעין עליה כי ליכא עדים אלא דלמיימ' וסמג וכן הטור ח"מ סי' צ' ופ"ז דנראה דס"ל דדוקא שבת ובושת ורפוי חשיבי ממון אבל נזק וצער חשיב קנס א"כ כי טענה על חבלה דלית בה רק נזק וצער והלה כופר פטור אף בלא שבועה דאין נשבעין על הקנסות ואם טענו בחבלה שיש בהשבת ורפוי ובושת והלה כופר אז צריך שבועה דהני ממון נינהו ולא קנס ולדברי הראב"ד ז"ל ומגיד משנה שם ויתר המפרשים דס"ל דכלהו חשיבי ממון גם נזק וצער א"כ טענו בכל אחד מהחמשה דברים דמדינא חייב בהן הרי זה נשבע היסת אם כופר ומיהו אע"פ דהני נזק וצער ורפוי ושבת ובושת איכא למ"ד דכלהו ממונא נינהו ולא קנסא היינו דוקא לענין שאם הודה חייב אבל לענין גבייתם בח"ל בדייני בבל אין גובין רק הרפוי והשבת למיימ' כמו שכתבנו בהלכות דיינין ולא הנזק והצער והבושת רק בא"י כתב הרמ"ה מסתברא דהיכא דאיכא אחר עמו דברירא להו לסהדי דלא חבל ביה ההוא אחר כמאן דליכא אחר דמי ונוטל בלא שבועה וה"ה אי בריר דלא הקריב לגבי כותל כל היכא שאינו יכול לחבול נוטל בלא שבועה והני מילי דנוטל בלא שבועה בתרי דמנצו אהדדי ונכנס אחד מהם לתוך ידו של חבירו שלם ויצא חבול דמוכח לו מלתא דאיהו חבל ביה כיון דהוה קטטה ביניהון אבל אי לא מינצו אהדדי לא משתבע ושקיל אלא אי ברירא מלתא וכי היכא דאמרי' גבי נחבל אי איבריר מלתא דחביל בי' שקיל בלא שבועה ה"ה גבי נגזל אי בריר מלתא דגזליה אע"ג דלא חזו דגזילה שקיל בלא שבועה והיכי משכחת לה כגון דמסהדי סהדי דהוה ליה בביתיה כך וכך כלים וחזו להאי דעייל לביתיה ונפק ולא עייל התם איניש אחרינא ומקמי דעייל להתם איניש אחרינא עייל לביתיה ומנינהו להנהו כלים ומשתכח חסר ולא הוה דוכתא דליפלו הנך כלים בגויה שקיל בעל כלים מההוא דמסהדי בו סהדי דעייל להתם בלא שבועה וזו היא עדות המתקיימת בידיעה בלי ראות ע"כ: