דין חצרות הצריכות עירוב.
וחצר הפתוחים בו בתים והבתים הללו חלוקים בדיורים אין להם לטלטל מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים עד שיערבו אבל מותרין לטלטל כלים ששבתו בחצר בכל החצר שהרי היא מוקפת במחיצות. ומי הן הקרויין חילוק דיורין שיהיו צריכין לערב כדתניא האב ובנו הרב ותלמידו בזמן שאין עמהם דיורין בחצר הרי הן כיחידים ואינן צריכין לערב ותנן האחין שאוכלין על שלחן אביהן פי' לא שאוכלין ממש אלא מקבלין פרס מאביהן ואוכלין ושותין וישנים בבתיהם אם אין עמהן דיורין אחרים אינן צריכין לערב ואם יש עמהן דיורין אחרים שאוסרין זה על זה מתוך שבני החצר אוסרין עליהם אחים נמי אוסרין זה על זה וצריכין לערב. ואימתי בזמן שמוליכין את עירובם למקום אחר אבל אם היה העירוב בא אצלן אינם צריכין לערב. ואם אוכלין כולם על שלחן אביהם ממש אע"פ שהן ישנים בבתיהן אינם צריכין לערב דקיימא לן מקום פיתא גורם ואין אוסרין זה על זה. ואם היה לאחד מן השוק בית בחצר ואינו אוכל שם שאין לו שם פת אע"פ שישן שם אינו יכול לעכב בעירוב ואם אוכל שם אפי' אינו ישן שם יכול לעכב. המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד כנעני ואחד ישראל הרי זה אוסר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר אינו אוסר. ר' יוסי אומר כנעני אוסר ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבא בשבת פי' ר' מאיר סבר דירה בלא בעלים שמה דירה ור' יהודה ור' יוסי סברי לאו שמה דירה מיהו ר' יוסי אוסר בכנעני שמא יבא אבל בישראל שאין דרכו לבוא בשבת לא חייש. ודווקא בעיר אחרת אבל באותה העיר אפי' ישראל אוסר שמא יחזור לביתו בו ביום ר' שמעון אומר אף המניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שהרי הסיעה מלבו אמר רב הלכה כר' שמעון ודוקא בתו אבל בנו לא כדאמרי אינשי נבח בך כלבא עול נבח בך גוריתא פוק. וישראל ונכרי הדרין בחצר יחד אם אין שם אלא ישראל אחד מותר לו להכניס ולהוציא מביתו לחצר בלא עירוב דתנן הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר ר' אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהיו שני ישראלים אוסרין זה על זה וקיימא לן דמשנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי. ואם יש בחצר שני ישראלים חלוקין בדיורין מתוך שאוסרין זה על זה גם הא"י אוסר עליהם וצריך לשכור רשותו של א"י ואפי' פחות משוה פרוטה סגיא דשלח ר' יצחק בר אידי הוו יודעין ששוכרין מן הא"י אפי' בפחות משוה פרוטה ואפילו בשבת רשאין לשכור את רשותו אם שכחו ולא שכרו מבעוד יום ונותן לו פת או פלפל או דבר הניטל בשבת ואפי' מיד אשתו ובניו ואפילו מיד שכירו ולקיטו של א"י רשאין לשכור. ואם הא"י אינו רוצה להשכיר רשותו ילך אחד מבני החצר וישאל מאותו הא"י מקום בביתו וישים שם כלי או דבר אחר הראוי לטלטל בשבת ושפיר דמו. והכותי וישראל רשע שאינו משמר שבתו בשוק חשובין כא"י וצריך לשכור רשותן. וישראל וא"י שהן דרין בבית אחד בחצר מפורש בירושלמי ר' יסא בשם ר' יוחנן ישראל וא"י שהן דרין בבית אחד הלכה ישראל צריך לבטל רשותו וא"י צריך להשכיר רבינו שלמה זצ"ל כתב שצריך להשכיר כל ערב שבת מן הא"י הדר בחצר כדי להטריח את הישראל שלא ידור עמו וילמד ממעשיו. ולא סגיא ליה פעם אחת בשנה. וגאונים אחרים זצ"ל כתבו דלא צריך וסגי ליה פעם אחת בשנה. וישראל המתאכסן בבית הא"י כשהולך בסחורה בעיירות ובכפרים אינו צריך להשכירו כלל לפי שאינו קבוע עמו: