דין תלמוד תורה בשבת.
ירושלמי רב חגיי בשם ר' שמואל בר נחמן אומר לא נתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ושתייה. ועל ידי שהפה זה טרח התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה ר' ברכיה בשם ר' חייא בר אבא אמר לא נתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה. מתניתא מסייעא בין לדין ובין לדין כיצד הוא עושה או יושב ואוכל או יושב ועוסק בדברי תורה ובתנחומא מפרש ולא פליגין מה דאמר ר' ברכיה לתלמוד תורה אלו הפועלין שהן עסוקין במלאכתן כל ימות השבת ובשבת הן באין ומתעסקין בתלמוד תורה ומה דאמר ר' חגי לתענוג אלו תלמידי חכמים שהן יגיעין בתורה כל ימות השבת ובשבת הם מתענגים.
ירושלמי כתיב שבת לה' אלהיך שבות כה' מה הוא שבת ממאמר אף אתה שבות ממאמר א"ר חנינה מדוחק התירו שאילת שלום בשבת אמר ר' חייא בר אבא ר' שמעון בן יוחי כד הוי חמי לאימיה משתעיא סגין הוי אמר לה אימא שובתא היא:
תנחומא. ויקהל משה בעלי הגדה היו אומרים מתחילת התורה ועד סופה אין פרשה שנאמרה בה קהילת בראשה אלא פרשה זו בלבד. ולמה כך אמר לו הקב"ה למשה רד ועשה לי קהילות גדולות על דבר שבת כדי שילמדו כל הדורות הבאים אחריך להקהיל קהילות בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמד בהן תורה ברבים. ד"א ויקהל משה אמר להן הקב"ה לישראל אם אתם נקהלים בכל שבת ושבת לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין בתורה ובנביאים מעלה אני עליכם כאילו המלכתם אותי בעולמי שכן ישעיה הנביא מפרש ואתם עדיי נאם ה' ואני אל אתם מעידין עלי שאני אלוה בעולם: