דין ברכת המזון להזכיר בה של שבת.
ובכל סעודות של שבת צריך להזכיר של שבת בברכת המזון ואומר נחמינו דהכי אמרינן בברכות ובשבת פותח בנחמה ומסיים בנחמה. והטעם כתב אחי ר' בנימין נר"ו לפי שתחלת גאולה אחרונה עתידה להיות בשבת כד"א בשובה ונחת תושעון וכיון שנכנס שבת ולא נגאלו מבקשין רחמים שיקיים הבטחתו לשבת הבאה. ועל כן אומר נחמינו ומה שאמרנו פותח בנחמה ומסיים בנחמה פי' רבינו שלמה זצ"ל אינו צריך לא להתחיל ולא לסיים בשל שבת אלא מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ובנין ירושלים קרי נחמה כל היכא דמתחיל בין רחם בין נחמינו.
ורבינו ישעיה זצ"ל פי' מתחיל בנחמה נחמינו ומסיים בנחמה מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים דאם איתא דרחם איקרי נחמה כמה זימני הוזכרה בתלמוד והיאך לא קרי לה בשום מקום נחמה. וכן פסקו רבינו חננאל ורבינו יצחק ז"ל והלכות גדולות. ויקרא רבא. ועצמותיך יחליץ ישליף יזיין ישזיב יניח. ישליף וחלצה נעלו. יזיין חלוצים תעברו. ישזיב חלצני ה'. יניח כי האי דאמרי רבותינו רצה והחליצנו בשבת:
ירושלמי תני אסור לתבוע צרכיו בשבת. ר' זעירא שאל את ר' חייא בר אבא מהו מימר רוענו פרנסנו בשבת. אמר ליה טופס ברכות כך היא. יש מוכיחין מכאן שאין למעט בהרחמן שהרי טופס ברכות הוא. ואם טעה ולא הזכיר של שבת אומר בא"י אמ"ה אשר נתן שבת למנוחה לעמו ישראל לאות ולברית בא"י מקדש השבת והני מילי שלא פתח בהטוב והמטיב אבל אם פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש: