דין קידוש על הכוס בסעודת שחרית.
וצריך אדם להקדים סעודתו בשבת ולא לאחר כי הא דרב ששת מוקים להו לרבנן בקייטא בשמשא ובסיתווא בטולא כי היכי דלקדמו. ירושלמי ר' אחא ורב אבוהו בשם ר' יוסי ב"ר חנינא אסור להתענות עד שש שעות בשבת אמר ר' יוסי ב"ר בון מתניתין הוא קודם חצות לא ישלימו עד כדון צפרא הוא לאחר חצות ישלימו כבר עבר רובו של יום בקדושה. תניא כבוד יום וכבוד לילה כבוד יום קודם לכבוד לילה ודווקא לשאר צרכי סעודה אבל אם אין לו אלא כוס אחד לקידוש כבוד לילה קודם לכבוד יום כדתניא זכור זכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא בלילה ביום מניין ת"ל את יום רב אשי איקלא למחוזא אמרו נברך לן מר קידושא רבא אמר מאי קידושא רבא איכא פתח ואמר בורא פרי הגפן ואגיד ביה חזייה לההוא סבא דהוי גחין ושתי קרי אנפשיה החכם עיניו בראשו מכאן יש להוכיח שאין צריך לערות מכוס שביד המברך לתוך שאר הכוסות המלאין על השלחן אלא כל אחד ואחד שותה כוסו שבידו וקשיא לן דהא קי"ל אין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך והאיך גחין ההוא סבא ושתה.
ואחי ר' בנימין נר"ו מצא הקושיא הזאת ותירוצה בירושלמי והכי איתא התם ר' בא בשם רב אמר מסובין אסורין לטעום עד שיטעום המברך ר' יהושע בן לוי אמר שותין אפי' שלא שתה מה יפליג מה דאמר רבא בשהיו כולם זקוקין לככר אחד מה דאמר ר' יהושע בן לוי שהי' כל אחד ואחד כוסו בידו שמעינן מהא שאין המסובין אסורין לטעום קודם שיטעום המברך אלא בברכת המוציא אבל בברכת היין אם היה כל אחד כוסו בידו מותר וכתב ר' ישעיה זצ"ל מדחזינן דקרי ליה קידוש שמע מינה שאסור לטעום כלום ביום השבת קודם שיברך בורא פרי הגפן והאי דקרי ליה קידושא רבה משום דהוא זוטר קרי ליה דרך כבוד כמו שאומרים לסומא סגי נהיר ויש מפרשים אותו משום שמברכין אותו בכל ברכה ומסתברא דוקא בדאית ליה חמרא אבל אי לית ליה חמרא שרי: