דין מה שנהגו לומר אין כאלהינו עם פיטום הקטרת.
מה שנהגו לומר אין כאלהינו קודם שיתחילו לומר פיטום הקטורת שרמוז בו אמ"ן ברו"ך את"ה והטעם מפורש בתחילת הספר בהלכה ראשונה ומה שאומרים ליום שכולו שבת לחי העולמים מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל האומרים לחיי העולמים טועין הן אלא זה עיקר הלשון ליום שכולו שבת מנוחה לחי העולמים שהוא מנוחה לרבונו של עולם שעתיד לשבות באותו יום והיינו דאמרינן בחלק שיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ותניא כשם שהשביעית משמטת אחד לז' שנים כך העולם משמט אלף אחד לז' אלפים שנה שנאמר מזמור שיר ליום השבת שאמר דוד שירה על אותן אלף שנים שעתיד הקב"ה לשבות בעולמו שישמט ויחרב ויהיה תוהו. אבל עתה בשבתות הללו הוא יושב ועוסק במתן שכרן של צדיקים שהוא קרוי מלאכה שנאמר ויש שכר לפעולתך גם בפרעונותם של רשעים שהוא קרוי מלאכה שנאמר פתח ה' את אוצרו ויוציא את כלי זעמו כי מלאכה הוא ובאותן אלף שנים ישבות הקב"ה מכל וכל וכן הוא אומר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא שאז יהיה העולם חרב ויום האמור כאן מזמור שיר ליום השבת הוא אלף שנים שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול וגו' וזהו יום שביעי שהוא מנוחה לחי העולמים ועל אותו היום אמר דוד שירה ולכך אומרין אותו בשבת על שהקב"ה עתיד לשבות באותו עולם ולנוח בו כבשבת: