דין פרשיות של שבת להסדירן שנים מקרא ואחד תרגום כל אחת ואחת בשבתא שלה.
וראוי לכל אדם להסדיר פרשיותיו עם הצבור כל פרשה ופרשה בשבתא דאמר רב הונא בר יהודה אמר ר' מנחם אמר ר' אמי אמר ר' יוחנן לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפי' עטרות ודיבון. יש מפרשין שיקרא הסדר פרשת היום שקורין בשבת קודם שילך לבית הכנסת ואפי' עטרות ודיבון שאין בו תרגום יקראוהו ג' פעמים כנגד שנים מקרא ואחד תרגום ואמר רב הונא בר יהודה אמר ר' מנחם כל המשלים פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום מאריכין לו ימיו ושנותיו. רב ביבי בר אביי סבר לאשלימינהו לכולהו פרשיותיו במעלי יומא דכיפורי תנא ליה ר' חייא בר רב מדפתי (ושמרתם) [ועניתם] את נפשותיכם בתשעה לחודש וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי. סבר לאקדימינהו פי' לסדר כל הפרשיות כולן בשבת אחת או בשתי שבתות אמר ליה ההוא סבא ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר. ובמכילתא פ' בא אל פרעה פסוק והיה כי יאמרו אליכם בניכם שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בניו שלשה של יראת חטא וארבעה של דרך ארץ ג' של יראת חטא אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ואל תכנס לבית הכנסת באחרונה ואל תאכל בשבת עד שתקרא את הפרשה וכו':