דין קידוש קודם נטילת ידים או לאחר נטילת ידים.
וצריך אדם לקדש קידוש היום תחילה ואחר כך יטול את ידיו ואם נטל ידיו תחלה מקדש ואינו חושש וכן השיב רבי' ישעיה זצ"ל מה שכתבת אלי לענין קידוש שבת ויו"ט ונטילת ידים לסעודה איזה מהם קודם קידוש היום או הנטילה פשיטא דקידוש היום קודם דאטו יין מי בעי נטילת ידים מי לא אמרינן הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח ודבר זה מחלוקת בית שמאי ובית הלל כדתנן פרק אלו דברים בית שמאי אומרים נוטלין לידים תחילה ואחר כך מוזגין את הכוס ובית הלל אומר מוזגין את הכוס תחלה ואחר כך נוטלין לידים וקיימא לן הלכה כבית הלל ופרישי בית הלל טעמייהו במסקנא דבעינן תיכף לנטילת ידים סעודה ובערבי פסחים נמי אמרינן אמר רב ברונא אמר רב נטל ידיו לא יקדש ואע"ג דאקשי לי' רב יצחק וסתר למילתיה הני מילי בדיעבד אבל לכתחלה ליכא מאן דאמר דצריך נטילת ידים ברישא אלא מקדש תחלה.
ורב עמרם גאון זצ"ל כתב בתשובתו והלכתא נטל ידיו לא יקדש על היין מאי טעמא יין אינו צריך נטילת ידים שכך אמרו חכמים הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח ופת הוא דטעונה נטילת ידים וכיון שנטל ידיו עקר מן היין דעתו ושם דעתו על הפת לפיכך אם נטל ידיו לא יקדש על היין אלא על הפת והנוטל ידיו להבדלה צריך ליטול אותן לאכול את הפת ואם הזמינן לפת אוכל. ולא סבירא לן להאי פסקא דרב עמרם גאון זצ"ל דהא ר' יצחק בר שמואל סתר לי' למילתיה דרב ברונא ואמר אע"ג דנטל ידיו מקדש וכן פסק גם רבי' יצחק פאסי ז"ל אלמא בחביבותא תליא מילתא ולא בנטילה וכל זה שפוסק רבי' יצחק הוי בדיעבד אבל לכתחילה ליכא מאן דאמר דיטול ידיו תחילה אלא מקדש תחילה ואחר כך נוטל עד כאן תשובת הרב ומסתבר כוותיה: