דין רחיצת ידים ורגלים בחמין וחפיפת הראש ושנוי בגדים לכבוד שבת.
וצריך אדם לחוף את ראשו ולרחוץ בחמין ערב שבת עם חשיכה ולהתעטף בבגדים של שבת דאמר רב חנן בר אבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין רשות ואני אומר אף רחיצת ידים ורגלים חובה דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של ר' יהודה בר' אלעאי ערב שבת מביאין לו עריבה מליאה מים חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו ומתעטף בסדין המצוייץ ודומה למלאך ה' צבאות ובפרק במה מדליקין אמרינן גבי הנהו תרי גברי שהמרו זה את זה ואמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יקח ארבע מאות זוז ואותו היום ערב שבת היה והיה הלל חופף את ראשו וכו'. ובסנהדרין במעשה דדוד כשתפס אותו ישבי בנוב ההיא יומא פניא דמעלי שבתא הוה ואבישי בן צרויה הוה קא חייף רישיה וכו' ובפרק אין צדין ההיא דאתא קמיה דרבא אפניא דמעלי יומא טבא והוה קא חייף רישיה וכו' הא למדת שמצוה לחוף אדם ראשו בערב שבת וערב יום טוב וכן מצוה להתעטף בבגדיו מערב שבת כי הא דרבי חנינא מתעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא ואמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה ושנו חכמים וכיבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול ותנא דבי ר' ישמעאל בגדים שבשל בהן קדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו ובתנחומא קח את אהרן [אתו] ואת בניו ואת הבגדים למה הבגדים אלא שהן כבודו של אדם. וכן בן סירא אומר הדר אלהים בני אדם והדר בני אדם כסותו וכן מצינו ברות המואביה שאמרה לה נעמי ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך וכי תעלה על דעתך שהולכת ערומה אלא אלו שמלות מיוחדות של שבת אמר רב הונא מי שיש לו [בגדים] להחליף יחליף ומי שאין לו להחליף ישלשל בבגדיו: