דין תפלת מוסף וקדושת מוסף.
תנו רבנן היו לפניו שתי תפלות אחת של מוספין ואחת של מנחה פי' שלא התפלל מוסף עד שהגיעה שעת המנחה מתפלל של (מוספין) [מנחה] ואח"כ מתפלל של מוספין ר' יהודה אומר מתפלל של מוספין ואחר כך מתפלל של מנחה אמר ר' יוחנן הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוספין ואמרינן כמה ישהה בין תפלה לתפלה כדי שתתחולל דעתו עליו ומפורש בירושלמי כשיעור הילוך ארבע אמות:
תנן התם ר' אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר וחכמים אומרים בין בחבר עיר בין שלא בחבר עיר והלכה כחכמים דאמר ר' יוחנן אני ראיתי את ר' ינאי דצלי והדר צלי וכתב רבינו ישעיה זצ"ל שאין טוב לעשות כמו שנהגו לעשות בהרבה מקומות שמתפלל שליח צבור תפלת המוספין בקול והצבור עונין עמו בלחש על כל דבור ודבור ועונין קדושה אלא צריכין להתפלל אותה ביחיד תחילה ככל התפלות ואחר [כך] יאמר אותה שליח צבור בקול.
מצאתי לגאונים ז"ל אין אומרים פעמים ולהיות לכם בקדושה אלא במוספי שבתות וימים טובים בלבד אבל במוספי ראשי חדשים וחולו של מועד לא וכן מנהג פשוט בישראל ולמה נהגו לומר פעמים ולהיות לכם בקדושה מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל מה שאומרין במוספי שבתות וימים טובים פעמים ולהיות לכם בקדושה לפי שבימות רב נחמן גזר יוזגרד מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע לאלתר מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין כל קדושת בין בשחרית בין במוסף בין במנחה בין בחול ובין בשבת בין ביום טוב ומאי הבליעה רישא שמע ישראל סיפא אני ה' אלהיכם ולמה תיקנוה לאומרה בהבלעה כדי שלא תשתכח שמע מפי התינוקת ובקשו רחמים מן השמים ובא תנין בחצי היום ובלע יוזגרד המלך ובית משכבו ובטלה הגזירה והיו מתפללין על הסדר ופירסו על שמע כתיקנה בפרהסיא ובקשו לסלקה לאלתר שלא לאומרה אמרו חכמים שבאותו הדור לא נבטל אותה שלא לאומרה כלל כדי שיתפרסם הנס לדורות אלא נקבע אותה בתפילת המוספין ובתפילת נעילה שאין שם קריאת שמע כלל וכן מנהג בשתי ישיבות: