דין סדר קדישא דסדרא.
מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מנהג הראשונים היה לשהות שעה אחת לאחר תפלתם כדתנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת וכו' על זה הוסיפו לומר אשרי יושבי ביתך כלומר השוהין בביתך כמו ותשבו בקדש.
ומצאתי בשם גאון זצ"ל אדם שהתפלל עם הצבור וסיים תפילתו ובא לבית הכנסת אחרת ומצאן קורין תהלה לדוד יקרא עמהן שכן דרך ארץ ואמר רב אדא בר אהבה בדבר שהצבור עסוקין בו. נחזיר לדברי רבינו שלמה זצ"ל ובשעת שהייה לאחר תפילה הי' מביאין ספרים וקורין בתורה ובנביא ובמשנה ובשמועות כדאמרינן לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד כדי לקיים לא ימיש. והרי כבר קראו בתורה קודם תפלה שבחרו בהך קריאת שמע שיש בו דברים הרבה ואחר התפלה היו שוהין וקורין בדברי הנביאים. ולאחר שעה במשנה ובשמועות התלמוד וכיון שרבתה העניות והיו צריכין למעשה ידיהן לא יכלו לעסוק [בתורה] כל כך והניחו התורה במקומה זולתי קריאת שמע שיש בה מלכות שמים ועשרת הדברות ועול המצות אותה לא עקרו. ואעפ"כ היו קורין בנביא אלו שני פסוקים ובא לציון ואני זאת בריתי שיש בהן מעין קריאת התורה ועדיין הם קבועים במקומם עלינו בכל יום. ובשבת ויום טוב (שיש)[שאין] בו ביטול מלאכה לעם ויום פנאי החזירו העטרה ליושנה לקרות בתורה ולתרגם מענינו של יום.
ועל כן אין אנו אומרין ובא לציון גואל בשחרית בשבת וביום טוב שהרי כבר קראו בנביא. ואעפ"כ אומרין אותו במנחה שלא ישתכח בימות החול ומנהג אבות תורה הוא. עוד הוסיפו לומר ואתה קדוש יושב תהלות לפי שהקב"ה משהה שכינתו בתוכינו לשמוע תהלות ישראל דאמרינן בבראשית רבא ר' שמואל בשם ר' חנינה אמר על כל קילוס וקילוס שישראל מקלסין להקב"ה הוא משרה שכינתו עליהן ומה טעם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ומנין שממתין לשמוע תפלתנו דכתיב אלהים נצב בעדת אל מה הוא נצב איטימוס כמה דתימא ונצבת לי שם על הצור עוד הוסיפו לומר וקרא זה אל זה ואמר שלא היו יכולין לענות הקדושה בתוך התפלה מפני האורבים שהיו עומדים בבית הכנסת שגזרו שלא יענו קדושה. ולאחר התפלה כשהיו האורבים הולכין היו קורין וקרא זה אל זה ואמר דהיינו שלוש קדושה ומתרגמין אותו מפני החיבה כלומר הרי זה כאילו אמרנו ב' פעמים קדוש דיוצר אור ודתפלה. ואע"ג דבזמן הזה אנו אומרין קדושה בחטיבה אחת בתוך התפלה לא בטלו קדושא דסידרא קא סברי גזרה שמא יגרום החטא וכדאמרינן התם אל תשנו מנהג אבותיכם בידיכם וכדי לעשות פומבי לדבר וכן אנו אומרים ותשאני רוח כנגד ברוך ה'. ימלוך כנגד ימלוך. ועל כן מסיימין ברוך אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים.
וכתב רב עמרם גאון ז"ל שאסור לאדם לצאת מבית הכנסת קודם קדושא דסידרא אלא חייב אדם לעמוד עד אחר [שיסיים] שליח ציבור לעשות סיג והידור לתפלה ולקבל עול תפלה באימה וברתת וחייב הוא לומר קדושא דסידרא דאמור רבנן האידנא אמאי מיקיים עלמא אקדושא דסידרא ואאמן יהא שמיה רבא דאגדתא. ודבר שהעולם מתקיים עליו אי אפשר לזלזולי ביה: