דין ארבעת מינין הללו מהו הן בהנאה יום שביעי לאחר שנעשתה מצותן.
אמר ר' יוחנן אתרוג בשביעי אסורה בשמיני מותרת. סוכה אפי' בשמיני אסורה ור' שמעון בן לקיש אמר אתרוג אפי' בשביעי מותרת במאי קא מיפלגי ר' שמעון בן לקיש סבר למצותה איתקצאי והא איתעבדא ור' יוחנן אמר לכולי יומא איתקצאי והלכתא כר' יוחנן דאמר לכולי יומא איתקצאי ואנן דאית לן תרי יומא היכי עבדינן אביי אמר שמיני ספק שביעי אסורה תשיעי ספק שמיני מותרת והיינו כר' יוחנן ומסיק תלמודא דהלכתא כוותיה כאביי וכתב בעל הדברות ז"ל אם חל שמיני ספק שביעי בשבת אין לאוסרה למחר בתשיעי ספק שמיני משום הכנה דרבה דלא שייך ביה הכנה כי היכי דאמרינן גבי ביצה דביצה איתכן בשבת אבל האי מערב שבת איתכן. וערבה שמקיפין בה לאחר שנעשה מצוותה יש שאוסרין בה ליהנות לעולם וזה לשונם ערבה שמקיפין בה איפסקא הלכתא דמנהג נביאים הוא מכל מקום נראה דאין לנהוג בה מנהג בזיון ולא ליהנות ממנה משום דלא אמרינן מנהג נביאים הוא אלא לענין ברכה שאין מברכין עליה וראיה מהא דתנן פרק ולד חטאת ערבה לא נהנין ולא מועלין ר' אלעזר בר' צדוק אומר נותנין היו זקנים ממנה בלולביהן והיינו ערבה שמקיפין בה וסודרן אותה אצל המזבח. וכן פי' רבינו גרשום ז"ל ואף ר' אלעזר בר' צדוק לא אמר אלא שהיו נותנין ממנה הזקנים בלולביהן לצורך המצוה אבל הנאה אחרת לא היו נהנין ממנה.
והר”ר אליעזר ממיץ ז"ל פי' בספר יראים שאותו יום אסור ליהנות בה לשורפה או לעשות ממנה שפודין לצלות בהן בשר שהרי לכולי יומא איתקצאי ודמי לאתרוג אסרינן מהאי טעמא בשמיני ספק שביעי ונראין הדברים דאסורא לעולם ומוטב שיחללוה על דבר מועט ויעשה ממנו צורך גבוה עד כאן לשונו
והנראה בעיני כדברי בעל היראים ז"ל שלא לאוסרה בהנאה לעולם דמאי שנא ערבה מלולב ואתרוג. ושאר תשמישי מצוה דנזרקין ומיהו בזמן שבית המקדש קיים שהיו זוקפין אצל המזבח אפשר שהיתה אסורה בהנאה אבל בזמן הזה אין קדושה לאחר מצוותה ולכל היותר אותו היום לבד אסורה בהנאה מיכן ואילך מותרת: