דין סעודות שחייב אדם לוכל בסוכה.
וכמה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה ר' אליעזר אומר י"ד סעודות חייב אדם לוכל בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומרים אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד ואין לדבר תשלומין ועל זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות מאי טעמייהו דרבנן אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי נאמר בחג המצות חמשה עשר ונאמר בחג הסוכות חמשה עשר מה להלן לילה הראשון חובה [מכאן ואילך רשות] אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות והלכה כחכמים:
תנן התם סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה משום כבוד יום טוב האחרון אין לו מקום להוריד את כליו מהו רב חייא בר אשי אמר רב פוחת בה ארבעה ר' יהושע בן לוי אמר מדליק בה את הנר ולא פליגי הא לן והא להו פי' לבני בבל שהשמיני שלהם ספק שביעי דלא קים להו בקביעא דירחא מדליק בה את הנר ולא יפחתנה ויפסלנה לפי שצריך לישב בה מחר ואם היא סוכה גדולה דלא מיפסלא בשרגא מעייל בה מאני מיכלא ולבני ארץ ישראל דקים להו בקביעא דירחא ולא יתבי בסוכה משמיני פוחת בה ארבעה ופוסלה ופי' רבינו גרשום פוחת בה ארבעה סותר בה ארבעה טפחים בסכך כדי לפוסלה ויושב בה בשמיני וקשיא לן דהא בשלשה טפחים אויר מיפסלא דקיי"ל אויר פוסל בשלשה וי"ל דלרווחא דמילתא נקט ארבעה שאם אתה אומר לפחות שלשה שמא יצמצם ופוחת פחות משלשה ולא מיפסלא. מכל מקום הנראה בעיני לפרש פוחת בה ארבעה אדופן קאמר ובסוכה שהיא שבעה על שבעה קאמר ושאין לה אלא שתים דפנות כהלכתן ושלישית אפילו טפח ובסתירת ארבעה טפחים הוי רוב דופן ומיפסלא בכך. תדע דבסוכה קטנה עסקינן דקאמר רב מדליק בה את הנר ובסוכה קטנה אמרינן שרגא בר ממטללתא הלכך כי יהיב לה במטללתא מיפסלא. אמר רב יהודה בר שילת משמיה דרב שמיני ספק שביעי פי' יום ראשון של שמיני עצרת שביעי לסוכה ושמיני לברכה ור' יוחנן אמר שמיני לזה ולזה מיתב כולי עלמא לא פליגי דיתבינן כי פליגי לברוכי מאן דאמר שביעי לסוכה ברוכי נמי מברכינן מאן דאמר שמיני לזה ולזה מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן ומסיק תלמודא והילכתא מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן הלכך אנן דאית לן תרי יומי שמיני ספק שביעי מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן תשיעי ספק שמיני לא מיתב יתבינן ולא ברוכי מברכינן: