דין כלים הראוים להעלותן בסוכה ודין אכילת עראי חוץ לסוכה.
תנו רבנן כל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע כיצד היה לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה בסוכה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה ודווקא למיגרס אבל לעיוני סברא לבר ממטללתא אמר רבא מאני משתייא במטללתא מאני מיכלא לבר ממטללתא יש מפרשים קערות שנמאסות לאחר אכילה ויש אומרים קדירות ואגני דלישא. שרגא אמרי לה במטללתא. ואמרי לה לבר מטללתא ולא פליגי הא בסוכה גדולה והא בסוכה קטנה בסוכה גדולה במטללתא בסוכה קטנה בר מטללתא:
ת"ר אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישינין שינת עראי חוץ לסוכה מאי טעמא אביי אמר שמא ירדם ורבא אמר אין קבע לשינה פירוש שינה כל שהיא מקרא קבע וקי"ל כרבא ואפילו מניח ראשו בין ברכיו או מוסר שנתו לאחרים דקים ליה שלא ירדם אסור לישן חוץ לסוכה. וכמה אכילת עראי אמר אביי כד טעים בר ברב ועייל לכלה פי' שהוא קרוב לכביצה ופירות אינן טעונין סוכה כדמפרש ביומא וכל שתיה קרויה עראי וכתב הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל בתשובתו דאכילת עראי דשבת ויו"ט ואפילו שתיה חשיבה כקביע [והואיל דאדם קובע סעודתו על היין] והנה תשובתו לפנינו: