דין מי הן החייבין ומי הן הפטורין מן הסוכה.
[תנן התם] נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה וכל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו אמרי דבי ר' ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו. ריש לקיש אמר כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא אימא. שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה [בין ביום בין בלילה] מנא הני מילי דתנו רבנן בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה. ובלכתך בדרך פרט לחתן. אמר רב אבא בר זבדא אמר ר' יוחנן חתן וכל השושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה משום דבעי למיכל ולמיחדי וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה אין שמחה אלא בחופה וניכלי בסוכה וניחדו בחופה אין שמחה אלא במקום סעודה וניעבדו חופה בסוכה אביי אמר משום ייחוד רבא אמר משום צער חתן ר' זירא אכיל בסוכה וחדי בסוכה אמר כל שכן דחדי לי ליבאי דעבידנא תרתי מצוה.
כתב בעל הדברות ז"ל מסתברא דליתא לדר' אבא ורבינו יצחק פאסי ורבינו ישעיה זצ"ל לא הזכירו דברי ר' זירא ונראה דסבירי להו כר' אבא ומסתברא כרבי זירא דגרסי' בירושלמי ר' יצחק בר מריון הוה שושביני דחד בר נש אתא שאיל לר' אליעזר אמר ליה דמוך גו מטללתך ר' מנא הוה שושביניה דר' יעקב ואתי שאיל לר' אליעזר אמר ליה דמוך גו מטללתך:
ת"ר הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה [ביום] ובלילה הן חייבין הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום פי' משום דכתיב בסוכות תשבו תשבו כעין תדורו כשם שכל ימות השנה אינו נמנע מלכת בדרכים בסחורה כך כל ימות החג שאינו יום טוב לא הצריכו הכתוב למנוע. הולכי לדבר מצוה פטורין בין ביום בין בלילה ופי' ואע"פ שאין הולכין אלא ביום משום דטרידי במחשבת המצוה ובתיקונים פטורין מן הסוכה:
תנו רבנן שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה שומרי העיר בלילה פטורים מן הסוכה בלילה וחייבין ביום. שומרי גנות ופרדסין פטורין בין ביום בין בלילה וליעבדי סוכה התם וליתבו אמר אביי תשבו כעין תדורו פי' כדרך שהוא דר בביתו כל השנה הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטתו וכלי תשמישו ומצעיתו וזה אינו יכול להביאם מפני הטורח רבא אמר פרצה קורא לגנב מאי בינייהו איכא בינייהו דקא מינטר כריא דפירי לאביי פטור לרבא חייב והלכתא כרבא:
חולים ומשמשיהן פטורין מן הסוכה. תנו רבנן חולה שאמרו לא חולה שיש בו סכנה אלא אפי' חש בעיניו ואפי' חש בראשו. אמר רבן שמעון בן גמליאל פעם אחת חשתי בעיני בקיסרי והתיר לי ר' יוסי לישן לי ולמשמשי חוץ לסוכה: