דין דברים הראוים לדפנות.
וכל מילי חזי לדופן סוכה ולא מיפסיל (בה) [משום] תעשה ולא מן העשוי דמוקמינן קרא אפשטיה חג הסוכות תעשה לך וקרא אסכך משמע אע"ג דדרשינן מינייהו דפנות. וקיי"ל דכל דופן ומחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה אינה מחיצה כרב אחא בר יעקב וכדאוקימנא למתניתין העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות כשרה באילנות קשין ועביד להו לנופות בהוצא ודפנא. המשלשל דפנות ממעלה למטה אם גבוהים מן הארץ שלשה טפחים פסולה פי' דבפחות מג' אמרינן לבוד מלמטה למעלה אם גבוהין מן הארץ עשרה טפחים כשרה ר' יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים כן מלמעלה למטה עשרה טפחים רבינו חננאל ובעל הדברות זצ"ל פסקו דהלכה כר' יוסי ובעל הלכות [גדולות] (ובעל) [ורב] נטרונאי גאון ורבינו ישעיה ורבינו אבן גיאות זצ"ל פסקו דהלכתא כרבנן דמחיצה תלויה אינה מתרת וכן פסק בעל היראים ז"ל אע"ג דאמרינן בעלמא גוד אסיק מחיצתה לענין סוכה לא אמרינן דאמר רבא מחיצות הניכרות בעינן וליכא.
ומצאתי בשם רבינו קלונימוס זצ"ל שהמשלשל דפנות הסוכה מענפי אילנות צריך לשלשלן דרך גדילתן דקיי"ל כל המצות כולן אין יוצאין בהן אלא דרך גדילתן דכתיב עצי שטים עומדים. ומסתברא דגבי דפנות לא הוי עיכובא מיהו מצוה מן המובחר הוי אמר רב חסדא אמר אבימי מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד [לה] תלי לה באמצע פחות מג' למעלה ופחות מג' למטה וקא משמע [לן] דתרי ליבודי אמרינן ואמר רב אמי פס ד' ומשהו מתיר בסוכה משום דופן היכי עביד [לה] מוקים לה בפחות מג' סמוך לדופן וקא משמע [לן] דמשך סוכה קטנה שבעה. איתמר סכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשירה ושאין לה פצימין אביי אמר כשרה ורבא אמר פסולה והלכתא כרבא והיכא דנראה הפצים מבחוץ ושוה מבפנים כשירה: