דין הכשר הסכך מעובה או דק.
וסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה. תנו רבנן חמתה מחמת סכך ולא מחמת דפנות ר' יאשיה אמר אפי' מחמת דפנות ולית הילכתא כר' יאשיה ואמרינן עלה בפרק שני שחמתה מרובה מצילתה פסולה הא כי הדדי כשרה ותנן התם (מי) ושצילתה מרובה מחמתה כשירה הא כי הדדי פסולה ומתרצינן לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה פי' כשהוא כי הדדי למעלה פסולה כשהוא כי הדדי למטה כשירה אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתירא מלמטה רבינו שלמה זצ"ל פי' כשהנקב רחב כשיעור זוז חמתו רחבה למטה יותר מכשיעור סלע וכן פי' רבינו חננאל ורבינו ישעיה זצ"ל ורבינו יעקב זצ"ל פי' כאן מלמעלה כאן מלמטה פי' כשהוא כי הדדי למעלה כשירה דפרוץ כעומד מותר כאן מלמטה פי' אדם עומד למטה ומסתכל למעלה ונראה לו כי הדדי פסולה כיון שפרוץ (מרובה) [נראה] לו מרחוק כעומד בידוע שהוא מרובה על העומד פי' אדם בראש ההר נראה לו כציפור כך פרוץ מתמעט בעיני הרואה בהתרחקו מתוך שאין בו ממשות יותר ממה שמתמעט העומד יש בו ממשות ורב פפא לטעמיה דאמר פרוץ כעומד מותר. דאמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזי מלעיל כאיסתירא מלתחת פי' נקב שהוא רחב כזוזא למודד מלמעלה נראה כאיסתירא לעומד ומעיין בו מלמטה ובכתובות מפרש דאיסתרא הוי פלגי דזוזא. וכן נראה לבעל היראים זצ"ל משום דקשיא ליה דרב פפא אדרב פפא:
סוכה המדובללת שצילתה מרובה מחמתה כשירה. מאי מדובללת רב אמר מדולדלת פי' סוכה ענייה וחדא קתני סוכה מדובללת שצלתה מרובה מחמתה כשירה. ושמואל אמר קנה עולה וקנה יורד ותרתי קתני סוכה המדובללת ושצילתה מרובה מחמתה כשרה ומאי מדובללת מבולבלת אמר אביי לא שנו אלא שאין בין זה לזה ג' טפחים אבל אם יש בין זה לזה ג' טפחים פסולה ורבה אומר אפי' יש בין זה לזה שלשה טפחים לא אמרן אלא שאין בגגו טפח אבל יש בגגו טפח כשירה דאמרינן חבוט רמי והלכתא כרבא ומינה שמעינן דסוגיא דשמעתא כשמואל והא דתניא פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה פירשה רבה בר בר חנה לאידך גיסא דאמר רבה בר בר חנה הכא בסוכה שרובה צילתה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצילתה מאי דתימא האי לחודא קאי והא לחודא קאי קמ"ל:
המעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשירה:
תנו רבנן אין הכוכבים נראין מתוכה כשרה אין כוכבי חמה נראין מתוכה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין.
כתב בעל הדברות זצ"ל מסתברא לכתחלה צריך אבל דיעבד כשרה כדתנן המעובה כמין בית כשירה ונראה בעיני דהלכה כבית הלל ואפי' לכתחלה וכן פסק בעל היראים ורבינו אפרים זצ"ל דבית הלל אפי' לכתחלה מכשירין: