דין סדר תפלת ערבית ותקיעה והבדלה במוצאי יום הכיפורים.
ותפלת ערבית מתפללין כשאר כל ימות השנה ואמר אתה הבדלת בחונן הדעת ולאחר תפלת ערבית נהגו לתקוע קשר"ק פעם אחת וכתב בעל הדברות זצ"ל מנהגינו לתקוע קשר"ק בלא ברכה אחר תפלת ערבית ושמעתי משום דשטן ביוה"כ לית ליה רשותא לשטוני. (וביום) [ובמוצאי יום] הכיפורים בחזירתו מגערין בו.
ורבינו האיי גאון זצ"ל כתב בתשובותיו לא מצאתי טעם אלא דומה שהוא זכר ליובל ביוה"כ [שתוקעין בשופר] שנאמר תעבירו שופר בכל ארצכם ולפי שאינו ברור חשבון זמן היובל התקינו בכל שנה לתקוע זכר ליובל [שהיה בזמן בהמ"ק קיים שיב"ב עכ"ד] והנראה בעיני שעל כן נהגו לתקוע במוצאי יוה"כ לפי שבראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון ועומדין בדין וגזר דינם נחתם ביוה"כ ואלו הימים ימי תשובה הם והשב בינתיים מוחלין לו על עונותיו ולפיכך תוקעין במוצאי ליל יום כפור להודיע כי נצטדקו בדין. וכן מנהג העולם כשחוזרין מעורכי המלחמה ונצחו את שונאיהם חוזרין בחדוה ובתרועה להרים קול ודומה לזה מצינו בפסיקתא דסוכה שובע שמחות את פניך שבע כתיב אלו שבע מצות שבחג ואלו הן ארבעת מינין שבלולב סוכה חגיגה ושמחה אם חגיגה למה שמחה ואם שמחה למה חגיגה אמר רבי אבין לשנים שנכנסו לדין אצל הדיין ולית אנו ידעין הידין הוא נצח אלא היידין דנסיבי כידין בידיה אנן ידעין דהוא נצח. כמו כן לפי שישראל [ושרי] אומות העולם נכנסין ומקטריגין לפני הקב"ה בראש השנה ולית אנן ידען האדין אינון נצוחייא אלא כשישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידיהן אנן יודעין דישראל אינון נצוחייא לכך מזהיר משה ואומר לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון.
ואחי ר' בנימין זצ"ל כתוב מה שנהגו לתקוע במוצאי יום הכיפורים לפי שהשופר הוא סניגורן לישראל בראש השנה והקב"ה עומד מכסא דין לכסא רחמים ומצדיק אותם בדין היאך מה דאת אמר עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר ועתה שהן יוצאין מבית הדין זכאין וגזר דינן נחתם לזכות הסניגור שלהם הוא יוצא עמהם ומשמע קולו בשמחה וכן דרך העולם כשבעלי הריב נוצחין את הדין הן מקלסין את סניגורן ושמחין עמו.
ועוד כתב אחי טעם אחר לפי מה שמצינו בפירקי ר' אליעזר שכשעלה משה רבינו לקבל לוחות האחרונים עלה בראש חדש אלול וירד בעשרה בתשרי וצוה לתקוע בעלייתו וירידתו לכך התקינו דורות האחרונים לתקוע בליל ר"ח אלול בשופר ובמוצאי יוה"כ לזכר אותם התקיעות שקבלו לוחות האחרונים בשמחה. ובמוצאי יוה"כ מבדילין על הכוס כדרך מוצאי שבת על הנר ועל הבשמים ואפי' חל באמצע שבת. ואין מברכין על האור היוצא מן העצים ומן האבנים אלא על האור ששבת ואם אין לו אור אחר אלא היוצא מן העצים ומן האבנים הדלקה ראשונה אסור שנייה מותר [כך מצאתי לרב יהודאי גאון ז"ל]: