דין מצות תקיעה בשופר של איל.
וחייבין אנו לתקוע בשופר בראש השנה שנאמר זכרון תרועה יהיה לכם ותניא מנין שבשופר ת"ל והעברת שופר תרועה אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין ת"ל והעברת שופר תרועה בחדש השביעי שאין ת"ל בחדש השביעי ומה ת"ל בחדש השביעי שיהיו כל תרועות של חדש השביעי כזו מה זו בשופר אף כלם בשופר. תנן התם כל השופרות כשרין חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר ר' יוסי והרי כל השופרות נקראו קרן שנאמר והיה במשך בקרן היובל ואוקימנא שאר שופרות איקרי שופר ואיקרי קרן ושל פרה קרן איקרי שופר לא איקרי. ועוד לפי שאין קטיגור נעשה סניגור. ושנו חכמים שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב פי' מבחוץ ושלא במקום הנחת פה ושתי חצוצרות מן הצדדין שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר. ובתעניות של זכרים כפופים ופיהן מצופה זהב ושתי חצוצרות באמצע שופר מקצר וחצוצרות מאריך שמצות היום בחצוצרות. תניא בד"א במקדש אבל בגבולין במקום שיש שופר כגון ראש השנה ויובל אין חצוצרות ומקום שיש חצוצרות כגון תענית אין שופר. אמר ר' יהושע בן לוי מאי קראה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' לפני המלך ה' הוא דבעינן חצוצרות וקול שופר אבל בעלמא לא. אמר ר' לוי מצוה של ראש השנה ושל יום הכיפורים בכפופים ושל כל השנה בפשוטים ומפורש בירושלמי כדי שיכופו לבם בתשובה והא אנן תנן שופר של ראש השנה של יעל פשוט הוא דאמר כר' יהודה דתנן ר' יהודה אומר בראש השנה תוקעין בשל זכרים וביובל בשל יעלים ולימא הלכה כר' יהודה אי אמר הלכה כרבי יהודה הוה אמינא אפי' ביובל נמי כר' יהודה סבירי לי' קמ"ל. ופסק רבינו יצחק פאסי ז"ל דהלכתא כר' יהודה דאמר בראש השנה תוקעין בשל זכרים. חדא דר' לוי סבירי ליה בראש השנה כוותיה ועוד דקאמרינן בפירקא קמא אמר רב אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק שמע מינה הלכה כר' יהודה.
שאלו לפני רבינו קלונימוס בר' שבתי זצ"ל מעיר רומי ולר' ענן בר' מרינוס הכהן זצ"ל מעיר סיפונטי קרן של עז מהו לתקוע בו בראש השנה ובמוצאי יום הכיפורים והשיבו כל קרן כשר חוץ משל פרה משום מעשה העגל ואין תוקעין בו עד כאן התשובה והנכון והמצוה מן המובחר בשופר של איל כר' אבהו.
בפסיקתא דראש השנה ר' יאשיה פתח אשרי אדם יודעי תרועה ואומות העולם אינם יודעים להריע כמה קרנים וכמה בוקיינוס וכמה סלפינוס יש להם ואתה אמרת אשרי העם יודעי תרועה אלא אשרי העם שיודעין לפתות בוראם בתרועה והוא עומד מכסא דין לכסא רחמים הה"ד עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך עליהם מידת הדין למידת רחמים אימתי בחדש השביעי באחד לחדש ובתלמודין גרסינן אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות בר"ה מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר: