דין שבת ויו"ט מה הן בתענית חלום ועשרים וארבע צומות מה הן בר"ח.
ויחיד המתענה תענית חלום או תענית אחר מתפלל ענינו כמו תענית צבור ואפילו בשבת ור"ח רשאין להתענות תענית חלום דאמר רבה בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש בנערות ואמר רב חסדא ובו ביום ואמר ר' יוסף אפילו בשבת וצריך למיתב תענית לתעניתיה פי' צריך להתענות למחר ביום ראשון כדי שיתכפר לו עון ביטול עונג שבת.
יש תימה למה דחקו להתענות בשבת ע"י חלום מה איכפת ליה בהקדמת יום אחד והרי הוא יכול להתענות למחר וכתב אחי ר' בנימין זצ"ל לפי מה שאמרו רבותינו ז"ל חלום אחד מששים בנבואה ולפי שהקב"ה חס על בריותיו מראה להם מה עתיד לבוא עליהם כדי שיכנע לבם ודבר זה מפורש על ידי אליהוא בחלום חזיון לילה בנפול תרדימה על אנשים בתנומות עלי משכב אז יגלה אוזן אנשים ובמוסרם יחתום כלומר תיכף לחתימה מראה להם העתיד לבא עליהם וכל כך למה להסיר אדם מעשה וגווה מגבר יכסה יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבור בשלח ובסמוך לענין כתיב (אשר) [אם] יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר הא למדת שתכף לחתימה מראה להם בחלום הראוי לבוא עליהם לכך ראוי להתענות ביומו. ובעינוי יום השבת יכנע לבו ביותר לפי שהוא יום עונג ושמחה והרי הוא צריך להתענות. וכן מה שאמרו רבותינו כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה כתב עלה רבינו יצחק פאסי זצ"ל מפרשי לה רבנן בתענית חלום והא דאמרינן מר בריה דרבנא הוה יתיב בתעניתא כולא שתא לבר מיומא דעצרתא ויומא דפוריא ומעלי יומא דכיפורי פי' הרב ר' אליעזר הלוי זצ"ל שאם היה מזדמן לו תענית חלום בכל ימות השנה היה מתענה זולתי אלו אבל בלא חלום לא היה מתענה בשבתות וימים טובים.
מצאתי בשם רבינו שמואל בן רבינו דוד ז"ל המתענה בשבת או ביום טוב תענית חלום אומר אחר תפלתו אלהי בזמן שבית המקדש קיים ואינו אומר ענינו וכן קבל מרבותיו. שאלו לגאונים ז"ל על עשרים ושתים צומות או עשרים וארבעה ושלשים וששה אם חלו בראש חדש או בימים שאין להתענות בהן אם רשאי להתענות אם לאו והשיבו עשרים וארבעה תענית שכתבת איני יודע מי תיקנם אם מחכמים הראשונים או מי לכן אין להתענות [בהם] בראש חדש דראש חדש דאוריתא הוא ואין להתענות בו אבל מגילת תענית שכתב חנניה בן גרון אילין יומיא דלא להתענאה בהון בטלו להו והרוצה להתענות בהן יתענה חוץ מחנוכה ופורים שהן אסורין לפניהם ולאחריהם מותרין דהלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר בהון בהון שני פעמים הן אסורים לפניהם ולאחריהם מותרין וי"ד וט"ו באדר הראשון אסורין בשניהם כדאמרינן אין בין י"ד דאדר ראשון לי"ד דאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים הא לענין הספד ותענית זה וזה אסורין ואלו ד' צומות כתב מר [רב] כהן צדק זצ"ל מי שרוצה להתענות יתענה ומי שאינו רוצה להתענות אל יתענה חוץ מט' באב הואיל והוכפלו צרות לישראל והביא ראיה ממה שאמרו רבותינו בפ' ראשון של ראש השנה. אמר רב פפא יש שמד צום יש שלום יהיה לששון ולשמחה אין שמד ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין זהו מן ההלכה אבל השתא במקומותינו קבעינהו צבורא עלייהו במנהגן לא גריעי דרכייהו מדרכי צבורא. ואין בתענית צבור לכל הלכות תענית כט' באב ונפקא מינה לעוברות ומניקות דאין צריכין להתענות באלו כט' באב: