דין הנחת תפלין וציצית בתשעה באב.
יש שנוהגין שלא להניח תפילין בט' באב לפי שכתוב לשום לאבילי ציון לתת להם פאר תחת אפר וגו' אלמא במקום שיש אפר אין פאר ובתשעה באב כתיב העלו עפר על ראשם וכן היה מנהג זקיני ר' אברהם הרופא זצ"ל כשקורין איכה בליל ט' באב כשהיה מגיע לפסוק הזה העלו עפר על ראשם היה נוטל עפר ונותנו בראשו במקום תפילין.
ובתשובות הגאונים ז"ל מצאתי בשם רב ששנא גאון זצ"ל וט' באב גופו מותר להניח תפלין דהא כבר אמרינן אבל מותר להניח תפלין ומה אבל דאבילות חדתא היא ולבו מריר עליו חייב להניח תפלין ט' באב דאבילות עתיקא היא ודשינן ביה האידנא כמה שני על אחת כמה וכמה שצריך להניח תפלין וכן הלכה למעשה בשתי ישיבות שמניחין תפלין בט' באב וכן נמצא בתשובות רב האי גאון זצ"ל וכן השיב ר' יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דתפלין בט' באב מותר להניחן דלא גרע מיום שני לאבלות אבל להניח תפלין בחולו של מועד נסתפקתי בזה גם אני זה כמה ימים למאן דחשיב להו מצות עשה שהזמן גרמה כי גם זה יש לומר שגם מצות חול המועד וסוכה ולולב ואיסור חמץ חשיב אות או דלמא לא כיון שאין בהן שביתה ומר' יהודה ור' מאיר דפרק בתרא דמועד קטן אין ראיה ממאי דמיירי התם בכתיבת תפלין לעצמו במועד דאינהו סבירא בפרק בתרא דעירובין תפלין מצות עשה שלא הזמן גרמא ועוד אפשר שיכתוב במועד להיות מזומנין לאחר המועד לאלתר. כתב רבינו שלמה זצ"ל בהל' ציצית רבינו נ"ע היה מתעטף בציצית בט' באב וגם גאוני דורו כמו כן היו מתעטפין. ובדברי הגאונים זצ"ל מצאתי רבינו נ"ע היה מתעטף בציצית בתשעה באב שחרית. אע"פ שאחרים לא היו מתעטפין משום אבילות וכן ראיתי באישפירא שמתעטפין בתשעה באב: