דין ברכת אלהי נשמה שנפחת בי למה אין פותחין בה בברוך.
ועל ברכת אלהי נשמה שנפחת בי טהורה. תימה לר' בנימין אחי נר"ו למה אין פותחין בה בברוך. והלא היא מטבע ארוך. והי' לנו לפתוח בה בברוך ולחתום בה בברוך דהכי אמרינן בירושלמי. אמר ר' יודן טופס ברכות כך היא. מטבע קצר פותח בברוך ואינו חותם בברוך. מטבע ארוך פותח בברוך וחותם בברוך.
ונראה לי לפרש כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים. ולפי שצריך אדם לברך ברכה זו כשניעור משנתו מיד תכף לתעורתו. האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה ויוכל לכוין לבו בברכה. ולפי הפירוש הזה נראה. שצריך להזכיר בה מלכות. עוד שמע אחי מחבר אחד ושמו ר' לוי שקבל מרבותיו שברכה זו של תעורה סמוכה לברכת השינה. המפיל חבלי שינה על העין. ועל כן אין פותחין לזו בברוך. דהויא לה כעין ברכה הסמוכה לחברתה. ויש מפרשין שאין פותחין בה בברוך לפי שהוא הודאה כמו שנפתח בה בשם ובמלכות דומה. ומצאו סיוע לדבריהם מודים דרבנן דבר חשוב עד למאד. שבשביל חשיבותו אמרו על הבא ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל. הרי נתנו לו כח קדושה רבה וכח קדיש. והיה לו להיות בפתיחה שלימה אלא לפי שהוא הודאה לא נתנו לו פתיחה. ואף חתימה אין בו אע"פ שיש בו דברים ארוכים. ומצינו ברכת הודאה אחרת שאין בה פתיחה ויש בה חתימה שוה עם ברכת אלהי נשמה. וכמוהו. והיא נאמרת על הגשמים. מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו. ויש לה חתימה ברוך אל ההודאות. ואין לה פתיחה מטעם שהיא הודאה. ובהודאה יש במשמע הזכרה ומלכות וכל דבר הצריך לברכה:
והרב ר' ישעי' זצ"ל כתב בפסקיו בראש כתובות. בני אדם שמתחילין במאה ברכות אלהי נשמה שנפחת בי טהורה. טועין הן. מפני שלא מצינו בשום מקום שיתחיל בברכות בלא פתיחה בברוך. וכן ראוי להתחיל אשר יצר את האדם ויש בה ברכה לפניה ולאחריה. ואחר כך אומר אלהי נשמה וחותם בה בברוך ואינו פותח בה בברוך מפני שהיא סמוכה לה. ואחר כך אומר כל הקטנות. ואחר כך אומר המעביר חבלי שינה. ופותח בה בברוך מפני שלא נתקנה עם סדר מאה ברכות. אלא כשצריך ללמוד. הלכך יש לה פתיחה. ותימה לאחי על דברי הרב זצ"ל כי אלהי נשמה היא הברכה הראשונה שהרי כשמקיץ משנתו. מיד נתחייב בה כדאמרינן בגמרא כי מתער מברך. ועוד הישן ביום שאין לו לברך אשר יצר מה נאמר בזה. לאי זו ברכה נסמוך אותה ואם יש לסמכה לברכה אחרת ראוי לסומכה לברכת המעביר חבלי שינה שגם היא ברכה על התעורה. ואל תתמה על שתי ברכות הללו כי אלהי נשמה מיוסדת על השינה עצמה שהקב"ה משמר הנשמה שבגוף והיא עולה ושואבת חיים מלפניו כדאמרינן בבראשית רבא ר' ביסני ור' אחא ור' יוחנן בשם ר' מאיר הנשמה הלזו ממלא את כל הגוף. ובשעה שהוא ישן היא עולה ושואבת לו חיים מלמעלה. ובפסיקתא ואתה מחיה את כולם. לפי שהם כולן נהנין מזיו השכינה שנא' באור פני מלך חיים. והמעביר חבלי שינה הוא על התעורה עצמה כשמעביר ידיו על עיניו ועל פניו להתעורר יפה יפה כי פעמים שמקיץ אדם משנתו ועיניו כבדות כמתנמנם עד שהוא רוחץ פניו וידיו ועיניו. על כן ראוי להקדים המעביר חבלי שינה שהיא פלא התעורה עצמה ואחר כך סומך לה אלהי נשמה. והנראה בעיני כרבינו ישעי' זצ"ל וכן כתבתי בשם רב נטרונאי גאון זצ"ל בהלכה א'. כתב הרב ר' שמחה זצ"ל שכל פעם שאדם ניעור משנתו ביום צריך לברך אלהי נשמה. וכן כתב הר"ר אביגדור כהן צדק נר"ו משמו: