דין נפילת אפים וקריאת התורה בחנוכה.
ובחנוכה אין נופלין על אפים משום דקרינן ביה הלל ויש אוסרין גם במנחה שלפניו ואחר קריאת ההלל מקדישין עד לעילא וקורין בתורה שלשה בני אדם בפרשת נשא בנשיאים מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מה ראו לקרות בחנוכה בנשיאים בחנוכת המזבח לפי שעמד משה רבינו בהר ק"כ [יום] וירד בי' בתשרי ונתבשר סלחתי ביום הכיפורים ובו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש וידעו כל ישראל שמחל (עליהם) [להם] הקב"ה ושמחו במלאכת המשכן ועשו אותה בזריזות דאמר ר' שמואל בר נחמני בשלשה חדשים עשו המשכן וכל כליו תשרי ומרחשוון ובכ"ה בכסליו גמרוה. תנחומא מה עמקו מחשבותיך עלינו אמר ר' חנינה בכ"ה ימים בכסליו נגמרה מלאכת המשכן ונעשה מקופל עד אחד בניסן וכל זמן שהיה מקופל היו מלמלמים על משה למה לא הוקם המשכן מיד שמא שום דופי אירע בו והקב"ה חישב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד בו יצחק בא אחד בניסן והוקם ולא לימלם עוד אדם אחר משה ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה בו המלאכה אמר הקב"ה עלי לשלם לו ושילם לו חנוכת בית חשמוניי וסימן הוא בידינו חנוכה חנו בכ"ה בכסליו:
וזה סדר הקריאה לכל ימי חנוכה. יום ראשון כהן קורא ויהי ביום כלות. לוי קורא ויאמר ה' אל משה קח מאתם. ישראל קורא נשיא ראשון כולו. יום שני כהן ולוי קורין נשיא שני וישראל קורא נשיא שלישי. יום שלישי כהן ולוי קורין נשיא שלישי וישראל קורא נשיא רביעי. יום רביעי כהן ולוי קורין נשיא רביעי. וישראל קורא נשיא חמישי. וכן כל יום ויום קורין שנים בנשיא שהוא עיקרו של יום ושלישי קורא בנשיא שלאחריו וביום שמיני מתחילין בנשיא שמיני ומשלימין כל הפרשה ויש נוהגין להתחיל בהעלותך וקורין בה פיסקא ראשונה שהיא פרשת הנרות וכן כתב בעל הדברות והוא מנהג יפה והגון: