דין תפלת מוסף של שבת ור"ח.
ואחר קריאת ההפטרה מזכירין נשמות כסדר שאר שבתות ואומר תהלה ומתפללין תפלת מוסף אבות וגבורות וקדושת השם אתה יצרת עולמך מקדם כו' כסדר הכתוב בסדורים. עבודה והודאה וברכת כהנים. ומה שכתב בסדורים זה קרבן שבת וקרבן יום ראש חודש הזה כאמור פרשתי בשם רבינו שלמה זצ"ל שאין ראוי לאומרו לפי שדברי הסופר הוא להודיעך שכל זה (שאני ראוי לכתוב) [שהוא כותב] אינו קרבן יום אחד כי אם זה קרבן ליום פלוני וזה קרבן ליום פלוני המאורע בו אלא כמו שמסיים קרבן השבת יתחיל מיד קרבן יום המאורע ולא יפסיק בינתיים לפרש זה קרבן שבת וקרבן יום ראש חודש הזה כאמור וכן בשבתות וימים טובים כי הוא היודע מי ראוי למי. ויש אומרין שאין חוששין לדלגו שהרי בתחלה מפרש ואומר ומוסף יום השבת הזה ומוסף יום ראש החודש הזה ואע"פ שאם לא היה מזכיר הפסוקין כלל כיון שאמר כמה שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך דיו בכך מכל מקום מאחר שבא להזכיר הפסוקים טוב הוא שידע המתפלל מה שהוא מוציא מפיו אי זה קרבן של שבת ואי זה של ראש חודש או של יום טוב ואם תאמר הרי הוא מפורש ובראשי חדשיכם תקריבו ובחמשה עשר יום לחודש וביום הביכורים בהקריבכם וכן כל הרגלים ומה צורך עוד לומר זה קרבן שבת וקרבן יום פלוני כאמור מורי ר' נתן זצ"ל השיב על זה שהרי מוסף חולו של מועד של פסח ומוסף ימים טובים האחרונים של פסח מתחיל והקרבתם ואינו מפורש בו חובת היום וכן בסוכות שהוא מתחיל וביום השלישי וביום הרביעי וכן כולם א"כ טוב להזכיר ולומר זה קרבן שבת וקרבן יום פלוני נאמר וכדברי רבינו שלמה זצ"ל נ"ל: