דין שצריך להזכיר של ר"ח בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר.
והמתפלל בראש חודש צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה דהיינו יעלה ויבוא ואם לא הזכיר חוזר לראש דאמר רב מרי בר אבין משמיה דרב עמרם אמר רב נחמן אמר שמואל טעה ולא הזכיר של ראש חדש מחזירין אותו ודוקא בתפלת שחרית או בתפלת המנחה אבל אם טעה בתפלת ערבית אין מחזירין דאמר רב ענן אמר רב טעה ולא הזכיר של ראש חדש ערבית אין מחזירין אותן מפני שאין בית דין מקדשים החודש אלא ביום ואוקימנא בין אם חדש שעבר חסר בין מלא והא דאמרינן מחזירין אותו כגון שסיים תפלתו או עקר את רגליו לפסוע ג' פסיעות אבל אם לא עקר את רגליו חוזר לעבודה ודוקא כשהתפלל ביחיד מחזירין אותו אבל אם מתפלל בצבור אינו חוזר פי' רבינו חננאל זצ"ל הואיל ומתפלל עם הצבור ומפני טורח צבור שלא ימתינו אותו עד שישלים תפלתו לא הטריחו לחזור. אבל יחיד שלא בצבור חוזר.
ורבינו ישעיה זצ"ל פי' הא דתניא טעה ולא הזכיר של ראש חודש שאין מחזירין אותו ואוקימנא בציבור שנו דוקא כשטעה שליח צבור שאומר בקול ומשום טורח צבור התירו לו לסמוך על המוסף ואין מחזירין אותו אבל אם טעה היחיד מחזירין אותו אע"ג דאיכא מוסף לפניו וכן מפרש לה בהלכות גדולות בשליח צבור משום טירחא דצבורא אבל יחיד הדר.
ורבינו שלמה זצ"ל פי' בצבור אין מחזירין אותו משום דשמע לה משליחא דצבורא ואיכא מקצת הזכרה.
ובשם הרב ר' שמחה זצ"ל מצאתי שליח צבור שטעה ולא הזכיר של ראש חודש בעבודה ונזכר בהודאה אומר רבי שחוזר לעבודה דהא ביחיד אפי' סיים תפלתו חוזר לראש וכי אמרי' טעה ולא הזכיר של ראש חודש אין מחזירין אותו לפי שיכול לאומרו במוספין ואוקימנא בצבור דוקא סיים תפלתו דבעי למיהדר ברישא ואיכא טורח צבור כי ההיא דקאי עלה וכדאמרינן ר' חייא בר אבא צלי והדר צלי אבל היכא דליכא טירחא הדר דלא חילקו בין יחיד לצבור אלא מפני טורח צבור ועוד כתב רבינו ישעיה זצ"ל אמנם אם היחיד עומד בצבור שעתיד שליח צבור לומר בקול וטעה בתפלתו מכוין עם שליח צבור ועונה אמן על כל ברכה וברכה ושותק ואינו מדבר ויוצא ידי חובתו ועוד מצאתי בשם ר' שמחה זצ"ל ר' רגיל לומר דכל היכא דאם לא אמר אין מחזירין אותו כגון יעלה ויבוא בתפלה בלילי ראש חדש וכגון עננו ועל הנסים דמוכח בתוספתא דברכות כל יום שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים אם לא אמר אין מחזירין אותו והא דאמרינן אין מחזירין אותו לאו דוקא אם גמר תפלתו אלא אפילו נזכר בתוך תפלתו אינו חוזר ואפי' לא התחיל [ס"א הזכיר] ברכה של אחריה אלא סיים ברכת עבודה ולא אמר יעלה ויבוא אע"פ שלא פתח במודים או סיים הודאה ולא פתח בשים שלום ולא אמר על הנסים אינו חוזר לראש דכיון דאין מחזירין אותו סברא הוא שהיה ברכה לבטלה: