דין סדר ברכת המזון.
וסדר ברכת המזון מאי היא כדתניא סדר ברכת המזון כך הוא בראשונה ברכת הזן. בשניה ברכת הארץ. בשלישית בונה ירושלים. ברביעית הטוב והמטיב ואמר רב נחמן משה תקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן. יהושע תקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ. דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים דוד תיקון על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תיקן על הבית הגדול והקדוש. הטוב והמטיב ביבנה תיקנוה בשעה שנתנו הרוגי ביתר לקבורה הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה. הזן את העולם כולו יש מפרשין כדאיתא בערבי פסחים שהקב"ה יושב ברומו של עולם וקוצב מזונות לכל בריה מקרני רימים עד ביצי כנים כי לעולם חסדו עמנו. יש אומרים שאין ראוי לומר עמנו שלא למעט החסד מעל כל בריה וברכה זו פותחין בה בברוך שהיא תחילת הברכה ולא מקריא סמוכה לחברתה משום נברך חדא שאין בנברך הזכרה ומלכות ועוד שהרי בלא זימון אין אומרים נברך ואין אנו צריכין לחלומו של רבינו יעקב הצדיק ממרוייש זצ"ל ולא לפתרונו ששאל על ידי שאלת חלום. כשעונין ברוך שאכלנו משלו אם צריכה הזכרה ומלכות והשיבו הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע ואם לא תמליכהו במה תברכהו ואין משגיחין בדברי חלומות דקיימא לן לא בשמים היא ובהדיא מבואר כדברי רז"ל שאין בה הזכרה ומלכות כלל רק בעשרה שאומר נברך אלהינו ואין שינוי בין המברך לעונין דתנן כשם שהוא מברך כך עונין אחריו המברך אומר נברך שאכלנו משלו והמסובין עונין ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו כך כתב אחי ר' בנימין נר"ו לפי שראה יהושע משה רבינו ע"ה שחמד ליכנס לארץ והתפלל עליה גם אבות העולם חמדו ליקבר שם כיון שזכה הוא ליכנס שם תיקן בברכה ארץ חמדה וכן מצינו באגדה ואתן להם ארץ חמדה שחמדו לה אבות העולם. טובה ורחבה לשון המקרא הוא על ארץ טובה ורחבה וגו' נחום הזקן אמר צריך שיזכר בה ברית פי' שכשנמול אברהם כרת הקב"ה אתו ברית ליתן לו את הארץ ר' יוסי אומר צריך שיזכר בה תורה שנאמר ויתן להם ארצות גוים למה בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצורו. פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה שזו נתנה בי"ג בריתות וזו ניתנה בג' בריתות ועוד שהמילה קדמה לתורה. רב אבא אמר צריך שיאמר בה הודאת תחלה וסוף. הפוחת לא יפחות מאחת והפוחת מאחת הרי זה מגונה. והכורע בהודאה זו הרי זה מגונה. וחותם על הארץ ועל המזון ואין בה משום חותמין בשתים דמשמע ארץ דעבדא מזון. רחם ה' אלהינו עלינו ועל כל ישראל עמך פי' טופוס הברכה כמו שאמרנו דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תיקן על הבית הגדול והקדוש ואמר מר כל שאינו מזכיר מלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו והטעם פי' אחי ר' בנימין נר"ו לפי שצריכים אנו להזכיר מלכות שמים ומלכות בית דוד ובית המקדש לפי מה שאמרו רז"ל ביום שנחלקה מלכות בית דוד כפרו ישראל בשלשה דברים. כפרו בהקב"ה ובבית המקדש ובמלכות בית דוד כדכתיב מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי זו מלכות בית דוד איש לאהליך ישראל אל תקרי לאהליך אלא לאלהיך שכפרו בהקב"ה עתה ראה ביתך דוד זהו בית המקדש. ואמר מר שאין ישראל נגאלין עד שיחזרו ויתבעו שלשתן שנאמר ואחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם זו מלכות שמים ואת דוד מלכם זו מלכות בית דוד ונהרו אל ה' ואל טובו זהו בית המקדש כמה דתימא ההר הטוב הזה והלבנון וגם בתפלה מזכירין שלשתן משען ומבטח לצדיקים זה מלכות שמים בונה ירושלים זה בית המקדש מצמיח קרן ישועה זה מלכות בית דוד ואל תתמה למה אין סדרן בתפילה כסדורן בפסוק לפי שהתפלה מסודרת על ענין אחר על סדר הפסוקים כדמפורש במגילה. רועינו זוננו מצאתי להר"ר אברהם בן עזרא זצ"ל כל האומר זננו בשוא טועה הוא כי זננו מן זנה כמו עננו מן ענה וכן מן פנה יאמר פנה ומן זנה זנה ומן פנה פני ומן בנה בנה. והנכון לומר זוננו בחולם או בשורק זוננו כי מגזרת זן לא יאמר זנה כי אם זון או זן כמו מן דן דון או מן קם קום ומן שב שוב ומן חן חון וכן שובינו חונינו אף כאן זוננו זון אותנו או זננו הזן אותנו. וחותם בונה ירושלים ואין ראוי לומר רוענו זוננו בשבת ומה שאומרים נחמנו כבר כתבתיהו בערוגה שנייה הלכה צ"ד. ואע"פ שאין המברך רשאי לענות אמן אחר ברכותיו כאן עונה אמן דתניא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה ותניא אידך הרי זה משובח ופרקינן הא בשאר ברכות הא בבונה ירושלים. והטעם שהוא סוף ברכת המזון שהטוב והמטיב ביבנה תקנוה והוא הדין בכל סוף ברכות כגון גאל ישראל וישתבח וכן פי' רבינו נסים זצ"ל ואיתא בירושלמי הא דתני חכם כעונה בסוף והטוב והמטיב פותחין בה בברוך וצריכה הזכרה ומלכות דאמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן הטוב והמטיב צריכה מלכות ואוקמה רב פפא צריכה שתי מלכיות בר מדידה דהיינו ג' מלכיות אחת לעצמה דכל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה ואחת משום בונה ירושלים שכיון שהזכיר מלכות בית דוד אינו בדין שלא להזכיר מלכות שמים ואחת משום ברכת הארץ ונמצא דבכולהו ברכות דברכת המזון איכא מלכות וכן עמא דבר שאומרים בא"י אמ"ה אבינו מלכנו אדירנו וגו' המלך הטוב והמטיב לכל ומשום ברכה הסמוכה לחברתה אין חוששין בה שלא לפתוח בברוך שהרי לעצמה ניתקנה ואחר כך קבעוה בברכת המזון תדע לך שהוא כן דתניא הפועלים שעושין מלאכה אצל בעל הבית אוכלין פתן ומברכין לפניה ולאחריה שתי ברכות כיצד ברכה ראשונה כתיקנה שנייה כולל בונה ירושלים בברכת הארץ וחותם בונה ירושלים. ואילו הטוב והמטיב אין מברכין דלאו דאורייתא היא:
ומה שאנו חותמין הטוב והמטיב בברוך פי' רבינו שמואל זצ"ל דתחלת מטבעה לא היה אלא בא"י אמ"ה הטוב והמטיב וזה מטבע קצר שאין צריך לחתום בה בברוך ואחרי כן האריכו בה.
מצאתי בשם הר"ר שמחה זצ"ל שיש במדרש שצריך לומר בברכת המזון שלש טובות שלש גמולות ומשמע דשלש טובות דומיא דגמולות לשעבר להווה ולהבא הוא גמלנו הוא גומל לנו הוא יגמלנו לעד וכן הטובות המטיב משמע לשעבר כמו המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים שבכל יום ויום הוא מטיב עמנו הוא ייטיב לנו אבל הטוב לא חשיב בהדי הנך דמשמע הקב"ה שהוא טוב וכן הוא נוהג: