דין ברכת המזון אם טעונה כוס ושאין משיחין על כוס של ברכה ועשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה ושצריך כל אחד ללחוש ברכת המזון עם המברך.
והמברך ברכת המזון צריך לברך על הכוס דתנן בפ' אלו דברים בא להם יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין וטעמייהו דבית הלל משום דברכת המזון טעונה כוס ותניא הנכנס לביתו במוצאי שבתות מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלו כולן לאחריו ואמרי' פרק ערבי פסחים שמע מינה תמני ש"מ ברכת המזון טעונה כוס וכן השיב הר"ר אביגדור כהן צדק (זצ"ל) [נר"ו] למורי ר' יהודה אחי שני נר"ו כתבת ברכת המזון טעונה כוס אי לא.
תשובה. ודאי טעונה כוס דתנן בברכות פ' אלו דברים בא להם יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית הלל אומר מברך על המזון ואח"כ מברך על היין וטעמייהו דבית הלל משום דברכת המזון טעונה כוס ולפי מאי דמסיק התם בגמרא תרי תנאי אליבא דבית שמאי אשכחן חד תנא דלבית שמאי נמי טעונה כוס ע"כ תשובתו. ודווקא היכא דאית ליה חמרא אבל היכא דלית ליה חמרא לא מעכב. ואחר שמזגו כוס של ברכה אסור לשוח בדברים בטלים שאינן מענין הברכה דאמר רב אשי אין משיחין על כוס של ברכה והטעם לפי שאין מעבירין על המצות אמר ר' זירא ואמרי לה במתניתא תנא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה. ושטיפה. חי. ומזוג. ומלא. עיטור. ועיטוף. נוטלו בשתי ידיו. ואוחזו בימינו. ומגביהו מן הקרקע טפח. ויש אומרים אף נותן עיניו בו. ומשגרו לאנשי ביתו במתנה. תנא הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ. חי. פי' רבינו שלמה זצ"ל שמוזגו במים לאחר שנתנו בכוס חי אי נמי חי פריסקו בלע"ז להביאו מן החבית לשמו באותה שעה ורבינו תם זצ"ל פירש חי שלא יהא הכוס שבור כדאמרי' בב"ק לגבי כלים שבירתן זו היא מיתתן תדע שכן הוא דרוב דברים לגבי כוס אמורין. מזוג. דאמר ר' יוסי ב"ר חנינה מודים חכמים לר' אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים ומפרש רבוותא ז"ל דוקא יין שלהן שהיה מחזיק שלשה חלקי מים היה טעון מזיגה אבל יין שלנו שאינו מחזיק שלשה חלקי מים כמזוג דמי. עיטור. רב יהודה מעטרהו בתלמידים רב חסדא מעטר ליה בנטלי פי' בערוך היה נותן ליושב לימין המברך ולשמאלו כוסות. ובברכת הארץ מוסיפין מהן בכוס המברך. עיטוף. רב פפא מעטף ויתיב ובריך ויתיב רב אשי פריס סודרא על רישיה. נוטלו בשתי ידיו. פי' כשהוא מקבלו אמר רב חיננא בר פפא אמר קרא שאו ידיכם קודש וברכו את ה'. ואוחזו בימינו. אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין אמר רב אשי השתא דראשונים לא אפשיט להו אנן נעבד לחומרא.
וכתב אחי ר' בנימין נר"ו דדוקא למינקט ליה כוליה בשמאליה אסור אבל לסיועי בידא דשמאלא תחות ידיה דימיניה מותר דקיימא לן מסייע אין בו ממש ועוד כתב שאם היה המברך איטר אוחז את הכוס בימינו שהוא שמאלו. ומגביה מן הקרקע טפח. מפורש בירושלמי מגביהו מן השולחן טפח פי' והא דקאמר מן הקרקע לפי שהיו רגילין להסב בארץ על גבי כרים וכסתות. ומשגרו לאנשי ביתו במתנה. משום דכתיב להניח ברכה אל ביתך. אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה. הדחה ושטיפה חי ומלא.
מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל. המברך על כוס של ברכה צריך עיטוף שכך שנו חכמים עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף. ואם תאמר והלא אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה הדחה ושטיפה חי ומלא ולא מצריף עיטוף כבר באו חכמים האחרונים והצריכו עיטוף ועשו מעשה דקאמר רב פפא מעטף ויתיב רב אשי פריס סודרא על רישיה. ירושלמי. אמר רב אחא בשם ר' יוחנן כוס של ברכה מצוותו שיהא מודח ועטור ומלא ושלשתן בפסוק אחד ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון וגו' שבע שיהא עטור רצון שיהא מודח ומלא כמשמעו אמר רב חנינא אם עשית כן מה כתיב תמן ים ודרום ירשה זוכה לירש את העולם הזה והעולם הבא. בפסיקתא אמרו בשם ר' יוחנן צריך שיהא עיניו בכוס ושיהא ביד של ימין ושתהא ידו גבוה מן הטבלה טפח ושיהא מברך באימה ולא בקלות ראש וכל אחד מן המסובין חייבין לומר בלחש עם המברך כל ברכה וברכה ואפי' החתימות כן מצאתי בשם הר"ר אביגדור כהן צדק (זצ"ל) [נר"ו]: