דין חליבת בהמה שהכבידה חלבה או אשה להקל חלב מדדיה.
מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל וששאלתם מהו לחלוב פרות בשבת מפני שמסתכנים ואם יונקים עגלים מסתכנין שבאו רבנן ואמרו שמותר לחלוב כשמשנה בכלי לא יפה אמרו אותן שבאו והורו לכם שמותר לחלוב בשבת שלא כהוגן ושלא כהלכה ושלא כשורה עשו שהורו לכם דבר שלא עמדו על איסורו מפני שהחולב בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ונסקל ואפי' חולב ביום טוב במזיד לוקה שכך שנו חכמים החולב המחבץ המגבן כגרוגרות כו' שגג בשבת חייב חטאת במזיד ענוש כרת ונסקל ביום טוב לוקה ארבעים דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות והלכה כר' אליעזר ומנין שכך אמרו חכמים רב חמא בר גוריא איקלא לנהרדעא בעא מיניה חולב משום מה מחייב אמר להו משום מגבן אמרו ליה רבך קטיל קני באגמא הוה אתא שאיל בבי מדרשא אמרו ליה חולב חייב משום מפרק נעשית חליבה תולדה דמפרק וכיון שהורו בבי מדרשא כר' אליעזר הלכה כמותו. ומפרק עצמו מאי מלאכה היא מפרק זה הדש תבואה טעמא מאי שמפרק חיטה מלבושה אף חולב מפרק החלב מן הבשר וחייבין על התולדה כאב דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ותולדותיהן כיוצא בהן הלכך אסור:
ולגאון אחר מצאתי. היכא דאיכא סכנה דבהמה אומר לנכרי מערב שבת חלוב פרתי וטול לך חלב לעצמך ותימה בדבר ושמא סברת הגאון להתיר דהוה ליה כמקנה בהמתו לחלבה דהוי ליה כבהמתו של נכרי ואין בנו כח להתיר שהרי אמרו חכמים גונח יונק חלב בשבת דהוה ליה מפרק כלאחר יד ובמקום צערא לא גזור רבנן הא למדת שאפי' במקום צערא לא התירו אלא כלאחר יד.
תוספתא לא תקלח אשה חלב מדדיה לתוך הכוס או לתוך הקערה ותניק את בנה. כתב ר' בנימין אחי נר"ו שזה שנוהגת פעמים רבות שמקלחות מן החלב בפי התינוק כדי שיהא אוחז את הדד ויינק אין בו איסור אבל מה שנוהגת להתיז מן החלב על נשיפת רוח רעה אסור שהרי אין בו סכנה. וצערא יתירא נמי ליכא הלכך אסור: