דין הריאה שניקבה.
ריאה שניקבה או שחסרה טרפה. איתמר רב ושמואל ורב אסי דאמרי קרמא עילאה ואמרי לה קרמא תתאה ומסיק תלמודא אינקיב עלאה ולא אינקיב תתאה תתאה מגין כדרבא וכשרה דאמר רבא האי ריאה דאיגדל כאהינא סומקא כשרה פירוש כתמרה אדומה שנשארת לבד בקרום התחתון אינקב תתאה ולא אינקב עילאה עילאה מגין כרב יוסף וכשרה דאמר רב יוסף האי ריאה דאוושא פי' כשנופחין אותה משמעת קול כאילו רוח יוצא ממנה אי ידעינן מהיכא אוושא מותבינן עלה פי' על אותו מקום גילא או גדפא או רוקא ומפחינין לה אי מבצבצא טריפה פי' שהרי ניקבה והרוח יוצא משם ואי לא מבצבצא כשרה. ואי לא ידעינן מהיכא אוושא מייתינן משיכלא דקרניא דפזיא פשורי ומותבינן לכולא ריאה בגווה ונפחינן לה אי מבצבצא טרפה ואי לא כשרה מאי טעמא קרמא תתאה אינקב עילאה לא אינקב והאי דאוושא זיקא דביני בני היא. ואין בודקין אותה במים רותחין דכווצי לה והנקב נסתם ולא במים קרים שמקשה אותה כאבן. אמר רבא ריאה שהאדימה מקצתה כשרה האדימה כולה טרפה אמר ליה רבינא לרבא מאי שנא מקצתה דמכשרת דהדרא ברייא כולא נמי הדרי ברייא אלא לא שנא. [ורבינו שלמה] ורבינו יצחק פאסי ורבינו ישועה ורבינו ישעיה ז"ל מפרשי אלא לא שנא בין האדימה מקצתה ובין האדימה כולה כשרה מדרבי נתן דאמר רבי נתן פעם אחת הלכתי לכרכי הים וכו' ורבינו חננאל פי' אלא לא שנא וטרפה בין האדימה כולה בין האדימה מקצתה. ופי' רבינו חננאל זצ"ל ותקנתה ממרסו בידו במים פושרין בנחת בנחת אם חוזרת ונרטבת לכמות שהיה ומקבלת הרוח ולמנפח כשרה. ואם לא טריפה.
ורבינו יונתן זצ"ל תירץ לדברי רבינו חננאל זצ"ל כי היכי דלא תקשי לך אדומה דר' נתן היינו דבשעת נפיחה מתלבנת אז היא כשרה ואם היא אדומה ואינה מתלבנת אז היא טרפה. ואמר רבא ריאה שיבשה מקצתה טריפה היכי דמי יבשה אמר רבא כדי שתפרוך בצפורן. ואמר רבא האי ריאה דקיימא גילדי גילדי אוכמא אוכמא חזוותא חזוותא כשרה ודווקא חזוותא דלא מיפסלא בהון כדלקמן. גילדי פי' קליפות הנקראים קרושטש בלע"ז כעין מכות. אוכמא שחורות חזוותא גוונים ורבינו תם זצ"ל הקשה על הא דאמרינן כדיותא טריפה ותירץ היכא אמרינן דטרפה כגון שהשחירה רובה אבל הכא דאמר כשרה שהשחירה מיעוטה ואמר רבא האי ריאה דדמיא לאופתא טרפה איכא דאמרי דפחיזא כי אופתא ואיכא דאמרי דנפיחא כגושתא ואיכא דאמרי דשיעא כי אופתא דלית לה חתוכא דאוני פי' שאין סדק האונות ניכר כן פי' רבינו שלמה זצ"ל דפחיזא פי' ממשה קשה כבקעת ורבינו חננאל ז"ל פי' קלה כחתיכת עץ ונפיחא כגישתא נמי היינו קשה דנפיחא שנעשית לבנה כבקעת. אמר רב הונא ככבדא כשרה פי' אם הריאה דומה לכבד במראיתה. כבשרא טרפה וסימניך ובשר בשדה טרפה. אמר רב אחלאי כי כוחלא כשרה פי' צבע כוחל שהיא מראה לזירו לא ירוק ולא שחור כדיותא טריפה וסימנך דיותא ארמייתא. כתב רבינו שמחה זצ"ל כל שחרות שטמא במראות דם האשה כנגדן בריאה טרפה והטהורות באשה כנגדן בריאה כשרה. ואמר רב כהנא ככשותא כביעותא כמוריקא טרפה. כשותא פי' קשואים כבעיתא כביצה כמוריקא ככרכום. ואלא ירוקה דרבי נתן כשרה היכי דמי ככרתי פוריש בלע"ז. אמר רבא האי אטום בריאה פי' שאינה מתנפחת מייתינן סילוא פי' קוץ או סכינא דחליש פומא סכין שפיו חדוד ודק וחותך יפה וקרעינן לה אי מחמת מוגלא פי' ליחה עבה כשרה. ואי לא מותבינן עלה פי' על אותו אטום אחר שיקרע גילא או רוקא קש או רוק אי מבצבצא פי' דנייד רוקא כשרה דהא עייל בה זיקא ואי לא טרפה דלקותא הוא. ופי' רבינו ישעיה זצ"ל אטום כגון שבשר הריאה רך ולח וטוב ומראהו יפה ככל ריאה אלא שאין הרוח נכנס בה:
אמר רב יוסף קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום פי' דכל סירכי דריאה קרום העולה מחמת מכה הן והלכך אע"ג דלא נפיק זיקא טרפה. אמר עולא אמר רבי יוחנן ריאה שנשפכה כקיתון כשרה פי' הבשר נימוח בתוך קרום שלה ונשפך מסופה לראשה ומראשה לסופה. אמר רבא והוא דקיימי סמפוניה והיכי עבדינן מייתי צעא דקוניא פי' קערה של חרס המצופה באבר שהיא חלקה ומראה יפה ושפכינן לה בגווה פי' קורעין הקרום ושופכין אותה לתוכה אי מתחזי בה שורייקא חיווארי טרפה דמהני הסמפונות הן ואי לא כשרה. אמר רב נחמן ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים כשרה פי' נתרוקנה מאליה במקצתה ואינה נשפכת כקיתון. תניא נמי הכי ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים אע"פ שמחזקת רביעית לוג כשרה חלל חסרון מחזקת רביעית לוג ורבינו חננאל זצ"ל פי' נימוקה אם תניח אותה ואינה נופלת כשרה בעא מיניה רבה בר בר חנה משמואל העלתה צמחין מהו אמר ליה כשרה. וריאה דקיימי כנדי כנדי טינרי טינרי כשרה כנדי הם צמחים גדולים כנודות טינרי הם צמחים גדולים מכנדי וכבר הוקשו כסלע ואלו הן רגילין להמצא בבהמות שלנו בריאה ואין מראיהן דומה למראה ריאה אלא דומין למראה מוגלא ולא היינו אטום בריאה דאטום אין שם צמח ואינה משתנה מן הריאה אלא אינה מתנפחת.
כתב רבינו יצחק פאסי זצ"ל ריאה שהעלתה צמחים כשרה ואע"ג דמליא מוגלא או מיא זכייא וה"מ דלא איסרחי אבל מסריח טרפה ורבינו ישעיה ז"ל פסק דאפי' אסריח כשרה דכל מוגלא מסרחת היא ולא הוזכר טרפה אלא ככוליא לחוד וכן כתב הרב ר' זרחיה בעל המאור זצ"ל ורבינו ישועה זצ"ל כתב כל מראה מום הנמצא בבועי דריאה בין צלולין בין עכורין בין סרוחין בין מוגלא רכה בין קשה כשרה. ואמר רבא הני תרתי בועי דסמיכו להדדי לית להו בדיקותא לאכשורי פי' דאמרינן אינקב חדא לחברתה ועלה קרום ביניהן וקרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום אבל אי לא סמיכי להדדי כשרה והיינו העלתה צמחין שפרשנו למעלה. חדא ומתחזיין כתרתין מייתינן סילוא ובעזעינן לההיא אתרא דחזי כסירכא אי שפכו אהדדי חדא היא וכשרה ואי לא תרתי הוי ואינקב וסריכי וטרפה.
מצאתי בתשובות בועא אחת היתה באומא ובעבר אחד של אומא ובקע רבינו שמואל הלוי בעבר אחר לראות אם שופכות זו לזו ולא שפכו והכשירה. ואמר רבא אין מקיפין בבועי פי' אם נמצאת הבועי נקובה היכא דלא ממשמשא ידא דטבחא דליכא למיתלי בטבחא ואין אנו יודעין אם ניקבה קודם שחיטה וטרפה ואם ניקבה לאחר שחיטה וכשרה לא אמרינן נינקוב בועא אחרינא ואי דמי להדדי כשרה ואי לא טרפה דודאי קודם שחיטה אינקב וטרפה. ואם יש בועא בשיפולי ריאה באומא ולא באונא פסק רבינו חננאל ז"ל אם אין הריאה מקפת הבועא במשהו טרפה משום דמדמין אנו כאילו נחתכה מן הריאה וניקבה. ואם הריאה מקפת אותה אפי' במשהו כשרה ויש תמהין על זה דאי טעמא משום דהוי כאילו נחתך וניקב אם כן מאי שנא אומא מאונא. ובהלכות גדולות פי' הטעם דכל יתר כנטול דמי וגם על זה הפירוש יש לתמוה א"כ בכל בועא נמי נימא כל יתר כנטול דמי ומיהו נהגו לטרוף על פי ההלכות גדולות וגם ר"ת זצ"ל מטריפה.
ובשם רבינו שלמה זצ"ל מצאתי אם יש בועא בשיפולי ריאה ואין חוט הריאה מקיף אותה סביב טרפה וכגון שאינה נשפכת כולה לצד אחד מן הריאה אם תנקבנה אבל אם נשפכת כולה לצד אחד כשניקבה חדא בועא היא והריאה מקפת אותה דמה לי חדא בועא בשיפולי הריאה ומה לי בתוך הריאה כל היכא דאיכא חדא בועא כשרה דבגמרא לא משני בחדא בועא בין באמצע הריאה ובין בשפולי הריאה. חדא בועא וכולה נשפכת לצד אחד אינה חסרה ואינה נקובה דא"כ אפי' באמצע הריאה נמי תהוי טרפה אי חשבת לה נקיבה וחסירה. איתמר מחט שנמצאת בריאה ר' יוחנן ור' אלעזר ור' חנינה מכשירין ר' מני בר פטיש ורבן שמעון בן לקיש ור' שמעון בן אליקום מטריפין ופסק רבינו שלמה זצ"ל הילכתא בהך כרבנן דמכשרי דהא ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש מכשירין והלכה כר' יוחנן.
כתב רבינו ישועה זצ"ל ריאה שנמצאת מחט בסמפון שלה אין חוששין לה שמא ניקבה אלא אמרינן דרך הקנה נכנסת ובאה לסמפון וכשרה. ואע"פ שאין דרך הקנה לבלוע פעמים שאגב אונס בולעת ואפי' ניקב הסמפון לבשר הריאה אבל אם ניקב הסמפון לסמפון חבירו במקום שמתפצלין טרפה. ואם נמצאת המחט בבשר הריאה והריאה שלימה לפנינו בודקין אותה בנפיחה ואם לא ניכר בה שום נקב או בועא כשרה ואם יש בה בועא או ניכר בה נקב אפי' כל שהוא אע"פ שנסתם ואין רוח הנפיחה עולה ממנה טרפה. כי יש לומר דרך הוושט נכנס וניקב המעיים ונכנס בריאה ואע"פ שנסתם הנקב אינו קרום. ואם אין הריאה שלימה לפנינו אלא נחתכה כבר ונמצאת המחט באחת מן החתיכות טרפה כי אע"פ שאילו היתה לפנינו שלמה והיינו בודקין אותה שמא היתה נמצאת שלימה ויפה בלי פגם וכשרה מאחר שנמצא בה ריעותא זו טרפה. וראיותינו כתובים על ספר המציאות עכ"ל.
וריאה שיצא ממנה תולעת אע"פ שניקבה כשרה וה"ה כשיצא מבני מעיים ונקבן כי ברור לנו שיצא לאחר שחיטה. אינקב ריאה היכי דמשמשא ידא דטבחא תלינן בטבחא אי לא תלינן פי' אמרינן שהטבח נקב אותה בעוד שהיה בודק וכשרה או אמרינן מקודם היתה נקובה וטרפה דקיימא לן ריאה שניקבה במשהו טרפה רב אחא בריה דרבא אמר תלינן מר זוטרא בריה דר' מרי אמר לא תלינן והלכתא תלינן. ר' יוחנן ור' אלעזר אמרו תרווייהו מקיפין בריאה פי' אם נמצאת הריאה נקובה במקום שאין לתלות בטבח וספק לו אם היתה נקובה מקודם שחיטה וטרפה או לאחר שחיטה וכשרה צריך לברר הדבר ולנקוב נקב אחר באומא או באונא שאצלה נקב קטן או גדול כמותו שנמצא בה ואם דומין זה לזה כשרה דאמרינן לאחר שחיטה אינקב [ואי לאו טרפה דקודם שחיטה אינקב] ודוקא מדקה לדקה ומגסה לגסה אבל מדקה לגסה או מגסה לדקה לא.
רבינו שלמה זצ"ל פי' מדקה לדקה מאונא לאונא מגסה לגסה מאומא לאומא ורבינו חננאל ז"ל פי' מבהמה דקה לבהמה דקה. ומבהמה גסה לבהמה גסה. חרותא בידי שמים כשרה. ת"ר איזהו חרותא כל שצמקה ריאה שלה ובלע"ז פסא ור' שלמה זצ"ל פי' קשה כחריות של דקל והוא פחות מיבשה ואם בא לה חולי זה בידי שמים כשרה פי' שנבעתה מקול רעם וברק ולפיכך כשרה דהדרי ובריא ונרטבת. בידי [אדם] טרפה. כגון שנתפחדה מראיית שום דבר או משמיעת קול ולפיכך טרפה דלא הדרי ובריא ואינה יכולה לחיות. והאיך נדע אם צמקה בידי שמים או בידי אדם אם הוא בקיץ מביאין כלי חרס מצופה לבן וממלאים אותו מים צונן ואם הוא בחורף מביאין כלי חרס מצופה שחור וממלאין אותו מים פושרין לא קרים ולא חמים אלא בינונים ומשימין הריאה בתוכו ומניחין אותו שם מאותו עת ששמוה במים עד למחר באותו עת ואם חזרה הריאה להרטיב כברייתה ודאי בידי שמים בא לה וכשרה [ואם לא חזרה הריאה להרטיב כברייתה ודאי בידי אדם וטרפה] אמר רבא הני תרתי אונא דסריכי להדדי לית להו בדיקתא לאכשורי וה"מ דקיימא שלא כסדרן אבל דקיימו כסדרן היינו רבותייהו וכשרה. ר' שלמה זצ"ל פי' שלא כסדרן כגון שתי החיצונות נדבקו בסירכא ממעל לאמצעית או מתחתונה ולפיכך טרפה שזו האונא הולכת לכאן וזו הולכת לכאן והקרום מתפרק ונסתר אבל כסדרן כגון הראשונה לשניה או שניה עם השלישית כשרה שמתוך ששוכבות זו על זו אין מתפרקות והקרום הולך וחזק ולפיכך כשרה.
ורבינו גרשום ז"ל פי' שלא כסדרן שמורכבת האונא על חברתה שבצדה כסדרן כגון שאינה מורכבת אבל היא דבוקה בחברתה.
ורבינו חננאל זצ"ל פי' ע"י קבלה רב מפי רב אפי' סריכי תרי אונא באמצע וראשיהן ועיקרן פרודות טרפה וכ"ש אם הם דבוקות זו על גבי זו שהיא מורכבת על חברתה שבצדה וכ"ש הראשונה עם השלישית ורבותינו הגאונים ז"ל כתבו כיון דחדא סריכא על חברתה היא מרבוצה ורביעתה ולא איכפת לן בהאי סירכא דהיינו רביעתייהו. וכד איתא לבהמה בחיים אפי' בדלא סריכין דחקי אהדדי וכשרה.
והר”ר אביגדור כהן צדק נ"י השיב דתרי אוני דסריכי חדא בחברתה שבצידה מטרפינן ע"י חלין כחומר פי' רבינו חננאל והערוך. וכן פירש רבינו ישעיה זצ"ל דאפי' שתים הסמוכות זו לזו טרפה כפי' רבינו חננאל.
ורבינו שמחה זצ"ל פי' שלא כסדרן דשתים החיצונות נסרכין יחד ואמצעית מפסקתן אי נמי מורכבת אחת על גבי חברתה ונסרכת שם:
ורבינו ישועה זצ"ל פי' שאם נסרכה לחברתה שאצלה בין על ידי סירכא בין אם נדבקה ממש רק שיהיה כמין סדין ניכר ביניהן כשרה. ועוד פי' רבינו יוסף טוב עלם זצ"ל.
ובתשובות הגאונים ז"ל מצאתי ותרתין אוני דסריכן בחוטא כסדרן לא צריכא לפרוקנהו אלא בדקינן לה בנפיחה בלא פירוק ואי מבצבצין טרפה ואי לא כשרה דכיון דסמיכי להדדי מקום רבותא היא תמיד מגינות זו לזו וכשרה ויש גאונים אומרים שאינו צריך בדיקה. עוד פסק רבינו חננאל ז"ל כל מקום שיש בועא בריאה אם יש שם סרכת דיבוק או חוט משוך ודבוק לשום מקום טרפה.
עוד מצאתי מעשה היה בריאה שהיתה בה בועא והבועא היתה מחברת האונא עד האומא והכשיר ר' אפי' לדברי רבינו חננאל שמטריף אם יוצא מן הבועא כעין חוט בכאן לא נדבקה מפני חוט וכשרה. ואונא הסרוכה באומא רבינו שלמה זצ"ל מכשיר בשם רבינו יעקב בן יקר וגם רבינו גרשום ורב צמח גאון ורבינו שמואל בן חפני ורבינו משה בן מיימון ורבינו ישועה ורבינו ישעיה ז"ל מכשירין. אבל ר"ת והלכות גדולות ורב [שר] שלום גאון ור' אליעזר הגדול והרב ר' משה מפויאה ורבינו יצחק ב"ר מרדכי אוסרין. ואמר רבא חמשה אוני אית לריאה אפה כלפי גברא תלתא מימינא ותרתי משמאלא פי' ג' אונות מימין הבהמה ושתים משמאל כשהיא תלויה ברגליה ופני הריאה דהיינו כנפי האונות כנגד פני הבודק יבאו ג' מימין הבודק ושתים משמאלו אבל כשתופשה בקנה ונופח אותה ופני הריאה כלפי פני הנופח יבא שתים מימין ושלש משמאל שאז יבא ימין הבהמה כלפי שמאל הנופח ושמאל הבהמה כלפי ימינו אי חסיר אי יתיר אי חליף טרפה ולית הלכתא כוותיה ביתרות וה"מ דקיימא בדרי דאונא אז היא כשרה אבל ביני ביני דלא קיימא בדרא דאוני טרפה רק מעינוניתא דוורדא דכשרה דאמר ההיא ביני ביני דאתיא לקמיה דרב אסי סבר רב אסי למיטרפיה אמר ליה הונא בר רב אויה לרב אסי כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו וקרי לה טבחה עינוניתא דוורדא ויש קורין אותה רגל חמור. עינוניתא כמו אינוניתא אונא קטנה. וורדא פי' אדומה וההיא דאמר אי קיימא בדרא דאוני כשרה וכתב עלה רבינו שמחה בשם רבינו שלמה שפסק בשם רבינו ששון ז"ל אם בולטות כלפי חוץ בשעת נפיחה יותר משאר האונות לא קיימא בדרא דאונא וטרפה ור' יהודה ב"ר יקר העיד מפי רבינו יעקב הלוי שאמר מפי הגאון רבינו יצחק אביו זצ"ל כללו של דבר כל היכא דקיימא מעבר הגרגרת ולמעלה כלפי אונא העליונה כשרה דהא קיימא בדרא דאונא אבל מן הגרגרת ולמטה טרפה אפי' אי קיימא היותרת בדרא דאוני דווקא מקמה כשרה אבל מגבה אפי' כטרפא דאסא טרפה אבל בציר מהכי כשרה.
ורבינו שמואל הצרפתי זצ"ל אוסר אפי' במשהו ורבינו שמחה זצ"ל כתב פי' רבינו חננאל מגבה לא שנא אגב אומא ל"ש אגב אונא טרפה ושיעור כטרפא דאסא בין מקמי נפיחה בין מבתר נפיחה ואי בציר מהאי שיעורא כשרה וסבור אני דלא נקט טרפא דאסא אלא כל דבר דק כל שהוא טרפה ואם חסר מן האונא של צד ימין אחת כל הגאונים ז"ל כתבו דחשבינן העינוניתא דוורדא עמהן וכשרה לפי שעומדת בצד ימין ולא מצינו חולק על זה אלא רבינו שלמה זצ"ל אומר שאינה מצטרפת ודעתי היה נוטה אחר דבריו אחרי דלא הוייא מחשבין האונות אלא שנהגו להכשיר ע"פ הגאונים. ואי לא משתכחת לבהמה עינוניתא דוורדא ונחסר אחת מן האונות של ימין טרפה וכ"ש אם נחסר אחת מאותן של שמאל שאינו מועיל לצד השמאל עינוניתא דוורדא להתחשב עמהן כלל ואי ליכא עינוניתא דוורדא ולא נחסרו מן האונות כשרה:
ואם נמצאו שתי עינוניות ר' שלמה ור' ישעיה ור' שמואל הצרפתי ור' שמואל בר נטרונאי ז"ל מטריפין. ור"ח ור' מנחם ובעל המאור ז"ל מכשירין וגם רבינו אפרים ז"ל מכשיר. ומעשה בא לפני רבינו אפרים והעידו לפניו שרוב בהמות שלהן יש להן ב' עינוניות אחת בימין ואחת בשמאל ואם נמצאת העינוניתא דוורדא לבד בצד שמאל רבינו יצחק הלבן ורבינו שמריה ורבינו יהודה ורבינו מאיר זצ"ל התירוה:
עוד מצאתי מעשה היה בריאה שהיה בה תרי עינוניתא מצד ימין ובא לפני גאון והטריפה דלא מכשירינן אלא חדא דעיזי ברייתא הכי אית להו כן אמר רבינו יעקב (שפי') בן יקיר:
ועינוניתא דוורדא כל היכא דסריכא טרפה דכולהו לגבי דידה שלא כסדרן נינהו כן פסק רבינו שלמה זצ"ל וכן השיב ה"ר אביגדור כהן צדק נ"י ואפי' אם נסרכה בכיס שלה טרפה ואי משום דהוי מקום רבותא לא עדיף מתרי אוני דסריכא חדא בחברתה שבצדה דמטרפינן ע"י חלון כחומר פי' רבינו חננאל והערוך וגם רבינו משה בן מיימון אוסר ורבינו ישעיה זצ"ל כתב מצאתי כתוב ועינוניתא דוורדא כל היכי דסריכה טרפה והוא שיש תחתיה אויר אבל אין תחתיה אויר כשרה ונראה לי דאם סרוכה בכיסה כשרה שאין לך מקום רבותא גדול מזה עכ"ד. וכן פי' רבינו מרדכי זצ"ל שאם היא דבוקה בחוזק בלי שום סירכא אלא בשר בבשר כשרה:
אמר רב נחמן ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה פי' רבינו שלמה ז"ל אם דבוקה בצלעות אין חוששין לה שמא ניקבה אלא תלינן ריעותא בדופן ואמרין דופן זה מכה היתה בה וכשהיתה המכה קלטה את הריאה אצלה. העלתה צמחין חוששין לה פי' העלתה הריאה צמחין מלנ"ץ בלע"ז סביבות סמיכתה לדופן הואיל וחזינן בה ריעותא תלינן למכה בדידה מר יהודה משמיה דאבימי אמר אחד זה ואחד זה חוששין לה היכי עבדינן אמר רבא רבין בר שיבא אסברי ניהלי מייתינן סכינא דחליש פומא פי' פיו חדוד וחותך יפה ופרקינן לה ופי' ומפרקינן לריאה מן הדופן וחזינן אי איכא מכה בדופן תלינן בדופן וכשרה ואי ליכא מכה בדופן טרפה ופסק רבינו שלמה זצ"ל דהלכתא כאבימי דלחומרא אזלינן בדאורייתא וכן פסק רבינו ישעיה זצ"ל ופרכינן והא אמר רב אחא בר מניומי אמר רב נחמן ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה לא קשיא כאן במקום רבותא כאן שלא במקום רבותא. פי' היכא אמר רב נחמן כשרה במקום רבותא והיכא מקום רבותא בחיתוכא דאונא פי' במקום חיתוכא דאונא שהן סמוך לצואר במיצר החלל דהיינו האונות הקטנות שהן ג' מימין וב' משמאל ובהא הלכתא כרב נחמן דליכא דפליג עליה אבל באומות טרפה דליכא מקום רבותא הלכך אלו האונות שהן ג' מימין וב' משמאל אם דבוקות בצלעות או בבשר בבין הצלעות וכ"ש אם הם דבוקות בבשר ובצלעות כשרה וכן פסק רבינו ישעיה זצ"ל וגם בהלכות גדולות ורב צמח גאון מכשירין. ור' שלמה זצ"ל אוסר בצלע לבדו וכן רבינו משה בן מיימון אוסר כלל הראוי:
כשמכניס הטבח ידו לבדוק יבדוק הריאה בשתי אומות הגדולות שהן משני צדדין אחת מכן ואחת מכן ובכל מקום שהן דבוקות בין בצלעות בין בבשר שבין הצלעות בכל היכא דסריכה טרפה אם אין מכה בדופן. אבל אם יש מכה בדופן אמרינן מחמת מכה נסרכו ובדקינן לה בנפיחה פי' מביא סכין שחותך יפה ומפרקינן לה מן הדופן ונופחין אותה אם יצא הרוח טרפה ואם לא כשרה וכן אם האומות גדולות אחוזות בין בגגן בין בשיפולן בשומן הלב בחצר הכבד או בשמנונית שהולך בין שתי האומות אצל השדרה או בשומן החזה אפילו כחוט השערה בכולהו הויא טרפה ואין לה תקנה לא בנפיחה ולא בשום דבר.
ומצאתי בתשובות הגאונים ז"ל שתי ערוגות של ריאה שהן ב' אומי אחת מיכן ואחת מיכן וביניהן סמפון ושמנונית שהוא דבק בשדרה ונמצאת סירכא דריאה באותו סמפון אם דבוק מעיקר הלב ובא לו עד למטה אומרים כך בריאתה וכשרה. ואם מפוצלות זו מזו אפי' מעט וחוזר ודבוק אמרינן הא ודאי סירכא היא ואין לה בדיקה וטרפה עד כאן מצאתי:
והאונות קטנות שהן ג' מימין וב' משמאל אם נדבקה אחת מהן בחזה לפנים מן החוט שהוא בראש הצלעות לצד החזה דהיינו מן התנוך שמפריד בין הצלעות לחזה או בגרגרת או בשומן הגרגרת או בשומן הלב או בחצר הכבד טרפה. אבל אם דבוקות בצלעות או בבשר שבין הצלעות או בגגן או בשיפולן בין בצידיהן כשרה. אך רבינו שלמה ורבינו משה בן מיימון ז"ל מטריפין בצלע לבדו בלא בשר כמו שנתבאר למעלה. ודין האונות שהן דבוקות יחד ודין אונא באומא ודין העינוניתא כתבנו למעלה. ואם האונא דבוקה לצלע שכנגדה לצד האחר טרפה. ואם האונות דבוקות באותן ב' צלעות קטנות העליונות שהן אצל הצואר אחת מיכן ואחת מיכן טרפה דנידון כחזה כך פסקו מקצת הגאונים ומקצת הגאונים כתבו שתים צלעות מיכן ושתים צלעות מיכן שכן היה חזה שניתן לכהנים. ויש אומרים שלא הוזכרו אלו צלעות קטנות אלא לחזה הניתן לכהנים הלכך אם האונות דבוקות באותן צלעות כשרה לדבריהן ולזה הדעת דעתי נוטה. ואם הריאה כולה דבוקה לדופן משני צדדין שאין הטבח יכול להכניס ידו בין הריאה לדופן מראשה ועד סופה מימין ומשמאל כשרה שלא בא מחמת חולי אלא כך נולדה בבהמה וכשרה:
ונתנו הגאונים ז"ל סימן לדבר אומר לדבק טוב הוא.
ונראה לי שעכשיו בזמן הזה אין לסמוך על זה לפי שאין אנו בקיאין כדורות הראשונים. כלל הדבר אין לך סרכא שיש לה תקנה בלתי סרכות האונות בבשר שבין הצלעות או בצלעות או האונות זו לזו כסדרן או אם דבוקה הריאה כולה מראשה ועד סופה לפי דברי הגאונים ז"ל וכבר כתבתי שאין להקל בזה: