דין מי שמתו מוטל לפניו בשבת אם מותר בתשמיש המטה.
והא דתנו רבנן מי שמתו מוטל לפניו אוכל בבית אחר וכו' ובשבת אוכל בשר ושותה יין כו' עד וחייב בכל המצות האמורות בתורה רבן שמעון בן גמליאל אומר מתוך שנתחייב באלו נתחייב בכולן ואמר ר' יוחנן תשמיש המטה איכא בינייהו פי' רבינו יצחק פאסי ז"ל תנא קמא סבר חייב בכל המצוות האמורות בתורה חוץ מתשמיש המטה דאסור ור"ש בן גמליאל סבר חייב נמי בתשמיש המטה וקיימא לן כתנא קמא וה"ר זרחיה בעל המאור ז"ל כתב דליתא להא דרבינו יצחק פאסי דמדיוקא דברייתא לאו הכי משמע אלא דרשב"ג מחייב בתשמיש המטה מתוך שחייב בכל המצוות [האמורות בתורה] ותנא קמא פטר ליה אבל איסורא ליכא מאן דאמר בהדיא דהא לא שמעינן מהא ברייתא כלל אם יש אבילות בשבת או אין אבילות בשבת ומההיא דגרסינן בכתובות הרי שהיתה פיתו אפויה וטבחו טבוח ויינו מזוג כו' ושמעת מינה דמי שמתו מוטל לפניו בשבת ובכל יום שאינו נוהג בו אבילות אינו אסור בתשמיש המטה דקתני מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ואע"פ שנאסר בתשמיש בכל שבעת ימי משתה כדקתני כל אותן הימים הוא ישן בין אנשים והיא ישינה בין הנשים מסייע לה לר' יוחנן דאמר ר' יוחנן אע"פ שאמרו אין אבילות (בשבת) [במועד] דברים שבצינעה נוהג אעפ"כ לא אסרוהו קודם קבורת המת כדקתני מכניסין את המת בחדר וכו' מ"מ אין לנו [ראיה] לאסור בתשמיש המטה מי שמתו מוטל לפניו בשבת ובירושלמי מצאתי אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו כו' ובשבת מיסב ואוכל וכו' ואם בירך עונין אחריו אמן ואחרים שברכו עונה אמן אחריהן אמר רשב"ג הואיל והיתרת לו את כל אלה יחייבהו כשאר מצוותיה של תורה חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן ר' יהודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי [אמר] הילכתא כרשב"ג.
והר”ר אביגדור כהן צדק ז"ל השיב לי כי רבינו יצחק פירש דטעמא דתנא קמא הוי פן יסיח דעתו מן המת ויתרשל בעסק קבורתו דבשבת נמי מוטל עליו לשומרו ולדבר על עסק קבורתו כדתנן בפרק שואל מחשיכין על התחום וכו' והביא זה הירושלמי שכתבנו שפוסק הלכתא כרשב"ג וגם ההיא דכתובות כתב שמוכיח כן מדברי בעל המאור: