דין אבל בעשיית מלאכה בין הוא ובין אחרים העושין מלאכתו.
אבל אסור בעשיית מלאכה דכתיב והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור בעשיית מלאכה אף אבל אסור בעשיית מלאכה. תנו רבנן אבל שלשה ימים הראשונים אסור בעשיית מלאכה ואפי' עני המתפרנס מן הצדקה מיכן ואילך עושה בצנעה בתוך ביתו והאשה טווה בפלך בתוך ביתה ירושלמי תבא מאירה לשכניו שהצריכוהו לעשות ולוכל. על כל המתים רצה ממעט בעסקו רצה אינו ממעט. פי' רבינו חננאל ז"ל אם רצה לישא וליתן בסחורתו כל היום הרשות בידו. על אביו ועל אמו ימעט. תנו רבנן ההולך ממקום למקום אם יכול למעט בעסקיו ימעט ואם לא יגלגל עמהן פי' האבל ואינו עושה סחורה בפני עצמו אלא עם חבורה.
ורבינו יצחק פאסי ז"ל פי' יקנה צרכי הדרך ודברים שיש בהן חיי נפש. ירושלמי על כל המתים הוא אסור לילך בסחורה עד שלשים יום על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חביריו ויאמרו לו צא עמנו. מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו [פועלים] טוען קורה ראשונה ומניחו לאחר המועד דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר זולף וגומר וגף כדרכו וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו [פועלים] זולף וגומר וגף כדרכו דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ. פתח באבל וסיים במועד אמר רב שישא בריה דרב אידי זאת אומרת דברים המותרים בחולו של מועד אסור לעשותן בימי אבלו אבל אחרים עושים לו תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי אלו דברים שעושין לאבל בימי אבלו זיתיו להפוך וכדו לגוף ופשתנו לעלות מן המשרה וצמרו להעלות מן היורה ומרביצין לו שדהו משתגיע עונת מים שלו רבן שמעון בן גמליאל אומר זיתיו הפוכים ופשתנו להעלות מן המשרה וצמרו מן היורה ואין שם אומן אלא הוא הרי זה עושה בצנעה בתוך ביתו וכן אם היה ספר או בלן לרבים והגיע [עת] הרגל ואין שם אומן אלא הרי זה עושה בצנעה. האריסין והחכירין והקבלנין לשדה שלו הרי אלו יעשה. החמרין הגמלין הספנין בספינה שלו הרי אלו לא יעשו ואם היו מוחכרין או מושכרין אצל אחרים מעיקרא הרי אלו יעשו. שכיר יום אפי' בעיר אחרת לא יעשה היתה מלאכת אחרים בידו בין בקיבולת בין שלא בקיבולת לא יעשה. היתה מלאכתו ביד אחרים בביתו לא יעשו בבית אחרים יעשו רב מריון ומר בריה דרב אחא הוו להו גמלא בהדי הדדי פי' צמד בקר איתרעא ביה מילתא במר בריה דרב אחא שדר ופסקיה לגמליה אמר ליה רב אשי והא תניא אם היו מושכרין אצל אחרים הרי אלו יעשו. אדם חשוב שאני:
ירושלמי שני אחים שני שותפים שני טבחין שני חנוונין שאירע לאחד מהן דבר הרי אלו נועלין חנותן וכו'.
מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל פעם אחד ראה רבי האבל עוסק בתיקון חביותיו בימי אבלו ונמנע ר' מליכנס אצלו לנחמו כי אמר לנו אפי' על ידי אחרים בביתו אסור לעשות מלאכה ומה לי לנחמו ועבירה בידו עד כאן לשונו.
ובודאי כן הוא שאפי' על ידי אחרים בביתו לא יעשו בבית אחרים יעשו. דהתם מיירי במלאכה שנתנה לאומן קודם שאירע לו האבלות אבל ליתן מלאכתו לאומן אחר שאירע לו האבלות אסור ומיכן מוכיח שאסור ליתן מנעליו או סנדליו לאומן לתקן בימי אבלו והוא הדין לשאר כליו: