דין הבאת תינוק לבהכ"נ וכריתות ברית עם בעלי ברית וכל סדר המילה.
המכניס בנו למילה אומר ברוכים היושבים והצבור עונין ברוך הבא. ושמעתי טעם בדבר כי הב"א בגי' ח' ותינוק נימול לח' ימים לפיכך עונין ברוך הבא כנגד התינוק ברוך הנימול לח' ימים. ומקרוב נהגו לומר ברוכים הבאים כנגד אבי התינוק והתינוק משום גזלת העני בבתיכם דהיינו גזלת הענייה ונראה לי דדקדוק של הבל הוא דמהיכן בא אבי התינוק שהוצרך לומר ברוכים היושבים והלא ביניהם עמד ועמהם ישב אלא הוא אומר ברוכים היושבים במקום התינוק שהוא בא אצלם והן עונין ברוך הבא כנגד התינוק ועוד ניחא ליה לאבוה דינוקא מה שהן מברכין התינוק ואין כאן גזלת הענייה כלל. נחזור לענין. נותן אבי התינוק [את התינוק] בידי בעל בריתו הגדול הנותן נותן בימין והמקבל מקבל בימין ויושב בעל הברית והתינוק בחיקו והמוהל עומד ואומר סברו מוריי או סברו רבותיי והן עונין לחיים ומברך על המילה וחותך הערלה ונותן אותה בכלי שיש בו עפר ופורע הערלה ומוצץ המילה בפיו להוציא הדם. ומברך אבי הבן להכניסו והעומדין שם אומרים כשם שנכנס לברית כמו שכתבנו למעלה בדין ד' דין ברכות ולאחר מילה ופריעה מקבל המוהל את התינוק מיד בעל הברית ונותנו לאביו ואביו חוזר ונותנו לבעל ברית אחר ומקבל התינוק בחיקו בעוד שהמברך גומר הברכות ואם ח"ו נפטר אבי התינוק או אין שם אלא בעל ברית אחד והוא מקבל התינוק עד שיגמור הברכות וכן במקום שנוהגין לכרות ברית עם אחד ולא יותר.
שאלו לפני הר"ר אליעזר ז"ל אם אבל מותר להיות בעל ברית והתיר. אבל ליכנוס לסעודה אסור. אחר כן נוטל המוהל או המברך אם הוא אדם אחר כוס של יין ומברך בורא פרי הגפן ונוטל הדס ומברך עצי בשמים אשר קדש ידיד מבטן כו' קיים את הילד הזה לאביו ולאמו כו' כמו שכתבנו למעלה ואם ח"ו נפטר אביו או אמו של תינוק מדלג מן הברכה איזהו שהוא ואמר קיים את הילד הזה לאביו או לאמו כמו שהוא [ואומר] הודו לה' כו':