היא דפרה. בתוספתא דפרה פ"ג תניא מעשה בצדוקי אחד שהעריב שמשו ובא לשרוף הפרה וידע בו ריב"ז ובא וסמך שתי ידיו עליו א"ל אישי כ"ג מה אתה נאה להיות כה"ג רד וטבול אחת ירד וטבל ועלה לאחר טבילה צרם לו באזנו א"ל בן זכאי לכשאפנה לך א"ל לכשתפנה לא שהה ג' ימים עד שנתנוהו בקבר בא אביו אצל ריב"ז וא"ל בן זכאי לא נפנה בני העריב שמשו וכתב הר"ש יפה וקשה כיון דריב"ז צרם לו באזנו האיך עביד אח"כ עבודה ביה"כ או בסוכות ומשני שמא לא ס"ל להא ע"כ ולק"מ דפירוש התוספתא שהכהן צרם באזנו של ריב"ז וא"ל לכשאפנה אשים עיני עליך גם עיקר קושייתו לא הבנתי דצרם פירושו משך וכן פירש"י בב"ק פרק החובל צרם משך ובבכורות שמעתי פוגם ע"כ הרי דצרם יש לפרשו בשני פנים וכאן פירושו משך:
צווחה עליהן העזרה וכו'. כתב הר"ש יפה ולא ידעתי מאי שייטיה דהאי מילתא הכא ע"כ ול"נ דה"פ צווחה עליהן על אותן הצדוקים העזרה כמו שצווחה העזרה על בני עלי וזה פשוט: