1
פתר לה בכותי פסול ועבד פסול. עיי' פירושי בקונט'. וקשה למאן קאמר לה אי לר"ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין ל"ל פסול הא בלא"ה יש לאו בביאתן והכי מוקי לה ריש לקיש בבבלי בסוגיין ואי לרבנן מאי מהני פסול הא מ"מ אינו אלא איסור לאו ולרבנן אין ממזר מחייבי לאוין וי"ל לר"ע קאמר וס"ל לרב בעכו"ם ועבד לחוד אפי' לאו לית בהו. וכ"כ תוס' פ"ק דף טז ע"ב דבכותי אינו אלא איסור דרבנן ונקט כותי איידי עבד ובעבד איכא לאו דלא יהיה קדש. ורב סובר אפי' בעבד ליכא לאו דלא יהיה קדש לא קאי אעבד אלא לאסור ביאה דרך זנות וכ"ה דעת הרמב"ם פ"א מה"א ע"ש. הלכך צריך למוקמי מתני' בכותי ועבד פסול. ועמ"ש הרמב"ם פי"ב מהא"ב:
2
הדרן עלך פרק אלמנה לכהן גדול