ולא שמע וכו' אמרו דבר אחד. בקונטרס פירשתי דדייק ר' יוחנן מדתני דר"נ בק"ו יליף א"כ אף במאמר איכא למילף ק"ו. אך קשה אם נאמר דס"ל לר"נ דמאמר אינו קונה קנין גמור ליכא למילף מאמר מחליצה בק"ו דחליצה פטור גמור היא ומאמר אינו קנין גמור וא"ל דדייק ליה דביאה פסולה כמאמר שויוהו רבנן ואפ"ה אין אחריה כלום והכי דייק בבבלי דף נא ע"ב דא"כ למה ליה לאתויי הך ברייתא ה"ל לדייק ממתני' וכדדייק בבבלי שם. וא"ל דדייק ליה מסיפא דהך ברייתא דביאה פסולה כמאמר שויוהו רבנן דתני התם וחכ"א צריכות ג' גיטין וחליצה אימתי אמרו אין אחר הבעילה כלום בזמן שהיא בתחלה אינה בתחלה הרי היא כמאמר וקסבר ר"נ קאמר לה וכ"פ הר"ח הא דקאמר בבבלי ביאה פסולה כמאמר שויוהו רבנן דא"כ ה"ל לאתויי הכא הך סיפא ועוד כבר מחי לה אמוחא הרשב"א בחידושיו דהך סיפא חכמים אמרו לה ע"ש. לכך נראה לפרש הא דאר"י שלשתן אמרו דבר אחד דייק ליה ממתני' כדאמרי בבבלי והא דקאמר ביאה פסולה כמאמר שויוהו רבנן היינו ביאת בן תשע ועמש"ל פ"ה ה"א בתוס' בד"ה הדא וכו' ומיניה דייק דכ"ש בגט סובר ר"נ דביאה שלאחריו פוטרת ומייתי נמי הך ברייתא דמינה איכא למידק דאף בביאה שלאחר הגט אין אחריה כלום וכמ"ש בקונטרס. מיהו כל זה לפירוש השני שפירשתי בקונטרס טעמייהו דרבנן דהכא אבל לפירוש הראשון אין מדר"י ומהך ברייתא שום ראיה לסתור סברתם וצ"ע:
הדרן עלך פרק רבן גמליאל