שלא תאמר חליצה פטור וכו'. וא"ת ודלמא ה"נ יזכה בנכסי אחיו ע"י חליצה וי"ל דדייק ליה מקרא מדכתיב והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו ודרשינן אשר תלד פרט לאיילונית יקום על שם אחיו לנחלה וקשה האי אשר תלד ה"ל למכתב ברישא לא תהיה אשת המת אשר תלד החוצה ומאי שייטא הכי בנחלה אלא ללמד והיה הבכור אשר תלד כלומר שייבם אשת אחיו שראוי להוליד יקח נחלה אבל לא בחליצה והא דממעטינן מיניה איילונית היינו מדכתיב תלד לשון נקבה ש"מ דאיבמה נמי קאי. ובבבלי פריך א"ה אינו אלא כא' מן האחין מיבעיא ליה אלא סד"א הואיל ואפסדה מייבום ליקנסי' קמ"ל. נראה דהירו' לא חש לקושיא זו דה"נ משמע ה"ה כא' מכל האחין א"נ דקשיא ליה אפירוקא דבבלי לפי מאי דקיי"ל דביאת קטן עדיפא מחליצת גדול וקודם חליצת גדול צריכה לחזור על כל האחין לייבם א"כ מאי הפסיד לשאר אחין וכ"מ בבבלי דף לט דהכי הלכתא ואמר ליה דמתני' איירי בשחלץ לה ולא חזרה על שאר אחין לייבמה דהא מתניתן סתמא תנן ואיכא לאוקמא דוקא בשלא אפסדוהו אבל בשאפסדוהו לשאר אחין אינו נוטל כלום וצ"ע: